ביאור הגר"א חושן משפט 339
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אבל כו'. מדפרט להנך ולא יליף אלא הנך וע"ש ל"א א' שהצריך קרא לקרקעי: (ליקוט) אבל על כו'. עבה"ג והוא תמוה דזהו אליבא דת"ק דברייתא אבל תנא דמתני' לא יליף שכיר שכיר ויליף מאתך כל שפעולתו אתך ואף קרקע במשמע וקי"ל כמתני' כמ"ש בפ"ד דיבמות וכ"פ הרמב"ם ואף לתנא דברייתא למעט מבארצך קרקע אינו מוכרח וצ"ע (ע"כ): (ליקוט) יש מי כו'. וכ"מ בירושלמי שם בארצך לרבות הבהמה והעבדים בשעריך לרבות המטלטלין מ' דקרקע לא ולהכי מרבה עבדים דל"ת דהוקשה לקרקעות (ע"כ):
ופועלים כו'. כמ"ש בסד"ה:
אע"פ שלא שכרו אדעתא דהכי כצ"ל וכ"ה בסמ"ע והטעם כמ"ש בגמ' משום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף והרי לא גמרו מלאכתן: (ליקוט) אע"פ שלא שכרו אדעתא דהכי. דמ"מ שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף אף כה"ג כמש"ש ע"ג א' א"ל רבא כו' דשכירות כו' אע"ג דלאו אדעתא דהכי אגרי (ע"כ) .
(ליקוט) שכיר שבת כו'. דלא כמתני' אלא כרב וכמש"ש (ע"כ):
נתן כו' כרב ששת וברייתא מסייעא ליה ואע"ג דדחי רב מרי דיחוייא הוא וכן אסקא רבא בפ"ט דב"ק. רי"ף ורא"ש שם ועמ"ש בסי' ש"ו ס"ג:
ואם לא כו'. וכ"ה לשון הרי"ף ודקדק נ"י מ' דאם שכרם סתם הוי כאלו אמר עלי וכ"כ הטור וכמש"ו אפי' לא כו'. ועמ"ש בר"ס של"ו אפי' כו' אבל כו' וז"ש הטור והג"ה מיהו כו' דלא כהרמ"ה:
וה"ה כו'. נלמד ממה שקדם:
וקבל כו' וזש"ש חוזר או כו': (ליקוט) וקבל כו'. דאל"כ אין להם כלום על השלחני כיון שאין לו אצל השלחני (ע"כ):
אפי' אין כו'. דאל"כ ל"ק רבה שחוזר דק"ל דמעמד שלשתן קני רי"ף וש"פ וכמ"ש בסי' קכ"ו ס"ב וירושלמי דקאמר הדא דתימא כו' ס"ל כרב ששת וקי"ל כרבה דמתני' דייקא כוותיה כמש"ש מדקתני כו' שם וז"ש ומ"מ כו':
ואם קנו כו'. תוס' שם ד"ה חוזר כו' וכמ"ש בסנהדרין כ"ד ב':