ביאור הגר"א חושן משפט 59
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מלוה שהוציא. ב"מ כ"א מצא שטר כו'. ופי' הראשונים דקאי על המלוה דלפירש"י שם צ"ל דואם יש עמהם צ"ל מילי מילי קתני כמ"ש רש"י שם מדקא' בגמ' שם תנן אם יש עמהם כו' אבל לפיר' קאי הכל אמלוה ומקצת הגאונ' אוקמוהו ביורש המלוה משום דמ' מגמ' שם דמצא בין שטרות קרועין אבל במלוה א"צ בין שטרות קרועין שפשע במה שאין זוכר וכמ"ש הרמב"ן על מתני' דשם ל"ו א' אביו של א' הפקיד כו' דוקא אביו אבל א' מכם א"צ ליתן להם כיון שהודה מעצמו והם פשעו שאין זוכרים:
שטר מקויים. דאל"כ בלא"ה נאמן כמש"ל בסי' מ"ו ס"א:
ואם חזר ואמר. דנאמן לומר נזכרתי כמ"ש בכתובות כ"ב א"ל מי דכור כו' לסוף אדכר כו' א"ל מי סברת כו' אנא הוא כו':