ביאור הגר"א חושן משפט 63
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שטר זה. לגי' הרי"ף ע"ש: (ליקוט) שטר זה. ר"ל בסך זה על איש זה ועש"ך (ע"כ):
(ליקוט) לעולם. קאי אקיום השטר ר"ל בכ"ע של קיום מהדרכים שמקיימים השטר וז"ש ויראה לי כו' (ע"כ):
אא"כ עידי. אבל עדים אחרים לא כמש"ל סי' מ"ט ס"ז אא"כ באו כו':
או אחרים. אבל הכרת החתימות לא מהני בחשש זיוף כמ"ש שם כ' א' ואפי' לר"ת שאומר דבטביעות עין מהני הכא שאני:
ואם עדי. הוא ל' הרמב"ם וס"ל לש"ע דלעידי השטר עצמם לא חיישי' שיטעו בכת"י:
ויש חולקין. הוא רמ"ה הנ"ל וראיה לדבריו מב"ב קס"ז א' א"ל דין חת"י כו' ורמב"ם סבר דזה דבר שאין מצוי ואפשר דס"ל להרמב"ם אף בהכרת אחרים וכפי' הא דכתובות הנ"ל שמא הוא זייף הכל וכמש"ל בסי' מ"ו ס"ז: (ליקוט) המוציא כו' עד לעולם. ואם עדי כו'. הכל ברמב"ם וז"ל שם ויראה לי שאם באו עדי השטר והעידו הן בעצמן על כת"י גובין בו ואזיל לשיטתו שאין מעיד על כת"י אא"כ זוכר משא"כ באחרים שעל כת"י הן מעידין ובזה מתורץ קו' הב"י וכ"מ ש"ך ונראה שאף החולקים עליו מודים שמסתמא זוכרים ממש"ש בגמ' דכתובות כשתמצא לומר כו' ומתני' סתמא קאמר זה אומר זה כת"י כו' ולכ"ע בין להרמב"ם בין להחולקים א"צ לשאלם אם הם זוכרים וא"צ לצרף אחר עמהם ונמצא שאין מחלוק' כאן שאף הרמב"ם יודה שאין הכרת החתימות מהני כמ"ש בהג"ה דלא כמ"ש בש"ע דמהני ע"פ פי' ברמב"ם (ע"כ):
כשאמרו. כמ"ש אצל שטר שיש בו רבית בתוספתא דב"מ והביאו התוס' שם ע"ב א' ד"ה שטר וכאן א"א לקרעו:
ואם לא. לגי' הר"ן ע"ש: