ביאור הגר"א חושן משפט 382
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שור כו' מפני כו'. ר"ל לא בשור שהמית ובזמן סנהדרין דא"כ אסור להרגו דהא צריך לדונו בכ"ג ואף ר"א ל"פ אלא בה' חיות אלא אף בזה"ז ובנגחן כו' וכמ"ש בספ"ק משום דר' נתן:
ושחט. דהרג ל"ד דאל"כ יאמר אני הייתי שוחטו דהא דף אם המית קודם שנגמר דינו קדם ושחטו מותר כמ"ש בפ"ד. יש"ש:
כמו שיראו כו'. כ"כ הרי"ף בשם י"א דקנסא הוא ולא גמרינן מינה לדינא אחרינא והקשה הרי"ף ע"ז דא"כ היכי גמר רב מינה שם ור"ל כמש"ש קי"ז א' א"ל אי דינא כו' אע"ג דדחי ליה שם סובר דדיחויא הוא ופלוגתא הוא בגטין נב א' וי"ל דרב אזיל לשיטתו שם ומתורץ קו' הרי"ף וכן מ"ש הרא"ש מסוגיא דחולין פ"ז א' למנ"מ לכוס כו' י"ל דאתי ג"כ כרב ולכן פ' הרמב"ם כרב כמש"ל סי' שפה ס"ב וכ"כ ברפ"ז להדיא וכן כל כיו"ב אבל דעת ר"ה גאון ורמב"ן כהרי"ף דמקנסא לא ילפי' כשמואל וז"ש למטה ויש מי כו' ועש"ך: (ליקוט) כמו שיראו. וכ"כ הרשב"א בב"ק ק"ז א' ומסקנא מ' דמקנסא ילפי' כמ"ש לא מעיקרא סבר להפסד כו' (ע"כ):
אבל שאר כו'. גמ' שם:
אפי' יש כו'. דאל"כ מאי פריך לוקמיה בכה"ג ועהג"מ סי' יב:
כמיגו כו'. עתוס' דב"ב ה' ב' סד"ה מי. ומיהו ק' כו'. ותי' דבחזקה אלימתא ודאי לא אמרינן מיגו:
אבל כו'. עש"ך:
ובזה"ז כו'. תוס' שם ד"ה וחייבו כו' וכס' האחרונה לבד ונ"מ אם תפס וכמ"ש תוס' בחולין פז א' ד"ה וחייבו כו' וכ"כ הרא"ש שם במוהל דבאב. אם קדם אחר חייב ובאחר פטור משום דאין מוטלת עליו ובדבור האב לא זכה וכמ"ש בהג"ה: