שאל רכב וחדרו מים למנוע מהצפה בדרך

סכסוך חוזיגביית חוב
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

תובע (בעל רכב) השאיל לנתבע (עובד) רכב מסחרי בעת העברת דירה. בדרך נתקע הרכב בהצפה בכביש וחדר מים למנוע, מה שגרם לקלקול. התובע תיקן את הרכב בעלות 3,500 ₪ וביצע זאת בעצמו ללא התייעצות עם הנתבע, ותבע את כל ההוצאות. בית הדין קבע שקלקול המנוע בהצפה נחשב לאונס (כמתה מחמת מלאכה) ושומר שכר פטור מאחריות בנסיבות אלה. עם זאת, בשיקול מוסרי חכם, החליט בית הדין שהנתבע יפצה את התובע בשליש מעלות הנזק בלבד (כ-1,167 ₪) מטעמים אנושיים, שכן התובע עשה לו טובה בהשאלת הרכב.

סכומים כספיים

compensation
one_time
1,166.67

עובדות

מר א' (התובע), בעל רכב מסחרי, השאיל את רכבו למר ב' (הנתבע), שעבד אצלו ובעת העברת דירה בה ריהוט גדול. א' הזהיר את ב' שאין לרכב ביטוח והציע דרך חדשה למבשרת ציון. בדרך נתקע הרכב בהצפה בכביש והמנוע נקלקל. א' לא התייעץ עם ב' והלך על דעת עצמו לתקן אצל חבר בעלות של 3,500 ₪. ב' טען שא' לא התייעץ אתו ואולי היה יכול למצוא תיקון זול יותר. כמו כן, ב' טען שסוג זה של נזק מחייב פטור מתשלום.

החלטה

בית הדין קבע כי: (1) קלקול המנוע מחמת חדירת מים בהצפה בכביש נחשב לאונס, והנתבע כשומר שכר פטור מחיוב לתשלום כל הנזק; (2) גם אם היה נחשב השואל, הנזק מחמת מלאכה (שימוש לצורך הובלה) גורר פטור מאחריות; (3) עם זאת, מטעמים מוסריים ('לפנים משורת הדין'), בית הדין החליט שהנתבע יפצה את התובע בשליש מעלות הנזק, היות שהתובע עשה לו טובה בהשאלת הרכב.

נימוקים

בית הדין ניתח את דיני השמירה: (1) הביא את שו"ע חו"מ סימן ש"ה סע' ו' וערוך השלחן סימן ש"ה סע' ד' ו', המתייחסים להשאילני ואשאילך (השאלה הדדית). קבע שזו אינה נחשבת שמירה בבעלים אלא שמירה של שומר שכר, היות שאין הנאה אמיתית לשומר; (2) לגבי אונס בהצפה: קלקול מנוע מחדירת מים שלא חזה הנהג נחשב לאונס, ושומר שכר פטור. (3) ציטט שו"ע חו"מ סי' ש"מ סע' ג' בעניין 'מתה מחמת מלאכה' - כאשר בעל משתמש בדבר השאול למלאכה (הובלה) ונגרם נזק, זה דומה לבהמה שנתייגעה בדרך ומתה, וישנו פטור; (4) מאחר שלא היתה פשיעה מצד הנהג בנסיבות שתוארו, בית הדין סבור שאין לחייב את הנתבע. עם זאת, בשקול מוסרי ('לפנים משורת הדין') והוא שלום, החליט להטיל עלו חיוב של שליש מהנזק כפיצוי הגון על הטובה שעשה התובע.

ציטוטים ומקורות (2)

שו"ע חו"מ סימן ש"ה סע' ו'
שו"ע חו"מ סי' ש"מ סע' ג'
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:139 שאל רכב וחדרו מים למנוע מהצפה בדרך תשס"ח/3 התובע: מר א', בעל הרכב. הנתבע: מר ב', שואל הרכב. בנושא: תשלום עבור תיקון רכב. תיאור העובדות: ב' עבד כיינן אצל א' והוא אמור לעבור דירה ויש לו ריהוט גדול שלא היה יכול להעבירו ברכבו, א' הציע שישאיל לו את רכבו המסחרי, אלא שאמר לו שיהיה זהיר כי אין לו ביטוח עבורו, א' הציע שיסע בדרך חדשה למבשרת ציון לדירתו החדשה של ב', בדרך הוא נתקע כי היתה הצפה בכביש והמנוע הלך. א' הודיע לב', וא' הלך על דעת עצמו לתקן אצל חבר, ולפי דבריו הוא הוזיל לו, וסך הכל עלות התיקון היתה 3,500 ₪, והוא תובע את זה ממנו בנוסף להוצאות הבוררות להוצאות המשפט. כמו כן א' אמר שהוא קיבל בהשאלה את רכבו של ב' לנסע הביתה. ב' טוען ראשית שא' לא התייעץ אתו בכלל אצל מי לתקן, ואולי הוא היה מוצא יותר זול. כמו כן ב' יודע שיש מקרים ששואל פטור ואולי כאן גם כן הוא פטור מתשלום. הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין עלינו לברר כמה נקודות. א. האם קלקול מנוע בנסיבות שתוארו נחשב אונס ששואל פטור? ב. האם יש לו דין שואל או שומר שכר היות והוא השאיל את רכבו לא'? ג. האם במקרה הנידון שייך לומר שזו שמירה בבעלים על כל ההשלכות הנובעות מכך? השאילני ואשאילך הנה בשו"ע חו"מ סימן ש"ה סע' ו', וכן בערוך השלחן סימן ש"ה סע' ד' ו' מובאות שתי דעות בהשאילני ואשאילך, אם זה באותו זמן, האם זה נחשב כשמירה בבעלים, שעל זה חל הכלל ששמירה בבעלים פטור מחיובי שמירה? ויש דעה בשם הרמ"א שאין זה נחשב שמירה בבעלים היות ואינו עסוק ממש או אינו מכין עצמו לשמירה, אלא שחפץ של חברו נמצא אצלו בשימוש. אולם לכל השיטות בהשאילני ואשאילך אינו נחשב כשואל אלא כשומר שכר, היות ואין כל הנאה שלו ע"ש בסע' ו' בערוך השלחן. אונס בהצפה בדרך כעת עלינו לברר בנוגע לקלקול המנוע מחמת חדירת מים, בנסיבות שהנהג לא העלה בדעתו שהמים עמוקים עד כדי כך, בפשטות נראה שזה נחשב כאונס, ולכן שומר שכר צריך להיות פטור. ואפילו אם נשלול את ההנחה הקודמת ונאמר שהוא כן שואל , נראה לבית הדין שזה נחשב כמתה מחמת מלאכה ששואל פטור. עי' שו"ע חו"מ סי' ש"מ סע' ג' שנחלקו הראשונים האם מתה מחמת מלאכה זה דוקא שמחמת המלאכה מתה. אם נסעו עם בהמה בדרך ובאו לסטים ושבו אותה, לדעת הרמ"ה זה נחשב גם כן מתה מחמת מלאכה ולפי הבנת הרא"ש צריך להיות דווקא מחמת מלאכה נטו. בנסיבות שתוארו כאן זה מקביל לבהמה שנתייגעה בדרך וכתוצאה מכך מתה, גם כאן הרכב נכנס למים ונתקלקל ולא היתה פשיעה מצד הנהג בנסיבות שתוארו ולכן נראה שאין לחייבו על הנזק. עם כל זה בית הדין סבור שמבחינה מוסרית ראוי שהשואל יפצה את התובע בשליש מעלות הנזק מטעמים אנושיים, היות וסוף כל סוף עשה לו טובה והשאיל לו רכב ועל ידי זה נגרם לו הפסד. בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב ישראל הירשנזון הרב שלום אילוז נושאים חיובים שלא מן הדין > לפנים משורת הדין > במתה מחמת מלאכה בשאלה שומרים - שכירות > פקדון > אחריות השומר > באונסין > סוגי אונס > בהצפה בכביש ונתקלקל המנוע שומרים - שכירות > שאלה > גדרה > שאלה הדדית ("השאילני ואשאילך") > אחריות הבעלים כשומרי שכר זה לזה אחריות השואל > נזק לחפץ השאול > נזק שנגרם מחמת מלאכה > נזק שנגרם מחמת מלאכה מקורות שולחן ערוך חושן משפט שג-שה - הלכות שומר שכר סימן שה סעיף ו שמ-שמז - הלכות שאלה סימן שמ סעיף ג

פסקים קשורים