ביאור הגר"א חושן משפט 47
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
או פרוע. דאפי' מכר שטר אין נאמן לומר פרוע וכ"ש כאן שמשתעבד מדאוריית' והדבר פשוט כיון שהוא חב לאחרים וראיה במכר מדאמרי' בפ"א דב"מ י"ט ב' ת"ר מצא שובר כו' וליחוש דלמא כו' ואי יכולה לטעון בלא"ה יכולה לטעון פרוע. ראב"ד. וא"ל התם לס"ד דאין יכול למחול אבל לאחר שתי' דיכולה למחול אפי' פרוע נמי יכולה לטעון מ"מ ראיה לכאן דהא כאן א"י למחול:
(ליקוט) ואין לו כו' עפי' פ"ו שא"י לפרוע אם יש לו נכסים (ע"כ):
וכתוב בו. דאל"כ צריך המלוה לישבע והוא טוען פרוע: (ליקוט) וכ' בו נאמנות. הט"ז וש"ך תמהו ע"ז כיון דאומר פרעתי הא איבטל הנאמנות אלא אין חילוק דמשתעבד לראשון ולא איכפת לנו בשבועתו ועש"ך שכ' דאפי' ע"א מעידו שפרוע (ע"כ):
(ליקוט) דהוחזק כו'. דאל"כ נאמן במגו כמ"ש בספ"ג דסנה' ואף דשם קי"ל דאף בהוחזק נאמן שם משום דהימניה כמ"ש (ע"כ): (ליקוט) והוחזק כו'. והרמב"ן והמ"מ כ' דא"צ דלא אמרי' מגו במקום חזקה כמ"ש בר"ס צ"ט וכ"כ הרשב"א סי' אלף מ"ז והוכיח מכח קו' תוס' שם דהא איבעי מחיל ועסי' פ"ו ס"ה. אבל הרא"ש וטוש"ע ס"ל דאין זו חזקה כ"כ כמו בממון וכ"ד ש"פ (ע"כ):
אפי' אם מפסיד. משום קנוניא:
שטעו. ל' בה"ת:
ואע"פ שיש. שבועות מ"ב איתרע שטרא ופי' הגאונים איתרע אפי' יש בו נאמנות וז"ש איתרע וה"ה כאן: