ביאור הגר"א חושן משפט 83
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אם הלוה כו'. כן מוכח מעובד' דסטראי דלא הוצרך למיגו אלא משום דלא מודה בהלואה שניה וכן מוכח שם צ"א ב' בעובד' דקטינ' דארע'. ושם ולא אמרן כו' ודוקא משום דאין חייבין לפרוע וע"ש רש"י ד"ה דמי כו' כשאר מכר כו' הא בכה"ג אפי' אמר וז"ש כאן ואפי' אומר בפירוש כו':
ואפי' שתק כו'. כמ"ש בקדושין י"ג א' דתני' א"ל כנסי כו' לא רצתה דאישתקה כו' אין שקלי כו' תה"א סי' ל"ז ע"ש וסי' ק"ג:
וכן אם כו'. כמ"ש בב"מ ט' ב' היה רוכב כו' זכה בה:
נאמן כו'. עסמ"ע:
ונפטר הערב. עסמ"ע וכמ"ש בבכורות מ"ח:
אם לא פרעו כו'. דאפי' היה כופר במלוה שניה והיה ע"פ מהימן כמ"ש בכתובות שם בעובד' דסטראי:
ואפי' אם כו'. דדוק' בסטראי הצריכו למגו שלא היה ידוע ואינה טענה טובה משא"כ כאן וערא"ש בפ' הדיינים מ"ב א' סי"ט ג"ז אינה ראיה דאע"ג דלא כו' ודתיקשי לך כו' וצ"ל דטעמ' כו' משא"כ כאן ולכן הכריע כאן הטור במה שנסתפק בעה"ת משום דטור לטעמיה אזיל שפ' בסי' נ"ח כרא"ש שם:
מקויים. דאל"ה ל"פ רבה שם: (ליקוט) שטר מקויים. הרא"ש שם דאל"כ נאמן לומר אמנה כמ"ש בפ"ב בכתובות וכ"ש מזוייף (ע"כ):
(ליקוט) מזוייף כו'. דר"ה גאון ור"ח ורי"ף כ' דוקא אמנה אבל הרא"ש שם הסכים לפרשב"ם דה"ה מזוייף (ע"כ):