ביאור הגר"א חושן משפט 189
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אין המקח כו'. כ"מ מ"ח א' והנושא ונותן כו':
שהאומר כו'. שם מ"ז א' הרי שהיה תופס כו'. ובב"ב פ"ה פ"ו משך חמריו ופעליו כו' ובע"ז ע"א ע"ב ע"ש:
אפי' היה כו'. מדס"ד בקדושין ס"ה ב' דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי ואפ"ה בעי קנין:
אין שום אחד כו'. במתני' רפ"ד דב"מ ושם בהרבה מקומות וכן בקרקע בפ"א דקדושין כ"ו א' כי הא כו':
ואפי' מחל כו'. דאין אדם מסתלק ממה שתחת ידו אלא בא' מדרכי ההקנא' כמ"ש האומר לחבירו דין ודברים כו' ואמרינן מקבל מתנה שאמר אי אפשי בה כו' ואמרינן הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר כו' וכן במכירה ואמרינן שם באותיות נקנית במסירה קמיפלגי ואפי' במשכון באתרא דלא מסלקי ואמר מסליקנא צריך למיקנא מיניה: