ביאור הגר"א אבן העזר 13

כל אשה כו'. כת"ק וכן אמרינן בגמ' שם אמימר שרא כו' והלכתא כו': תשעים יום. כ"מ שם דקאמר אמימר כו' וכן אמרו בירושלמי שם רב אסי אמר תשעים יום שלימים שמואל אמר הן ועיבוריהן: ומיום כתיבה כו'. שם והלכתא כו' והעידו סה"ת והג"מ שכן הגי' בכל הספרים הישנים וכן אמרו בירושלמי פ' החולץ הלכה י"א דתני לה ר"ח בשם ר"מ החולצת מונ' משע' מיתה היוצאת בגט מונ' משעת נתינת גיטה ר' חנינא אמר משעת נתינת גיט' ר"י אומר משעת כתיבה רב ושמואל רב כר"ח ושמואל כר"י כו' והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה. וכן רב אשי ס"ל בגמ' כן: וי"א כו'. כספרים דל"ג (והלכתא) והלכתא כרב באיסור': וגזירת כו'. כמ"ש דר' יוחנן הדר ביה ופ' כר"מ וכר' ישמעאל וכן בפ' אע"פ פ' שמואל כר"מ וכן בספ"ד אחים: ואפילו נתגרשה כו'. במתני' שם: ואפי' בעלה כו'. כמו חבוש בב"ה וכן מ' בגיטין י"ח א' השולח כו'. או סריס. כמו עקרה ואיילונית. ואפילו בתולה כו'. מתני' וכמו שמפרש בגמ' שם מ"ב ב' הי ניהו כו': יבמה כו'. דלא גרע מארוסה והיא קרובה לביאה יותר מארוסה ודוקא חלצה א"צ להמתין דחליצה מוכחת עלי' כמו בממאנת תוספת שם א' ד"ה אחר כו': נתעברה כו'. כנ"ל דל"פ וכמו במפלת לאחר מיתה: מחזיר כו'. ממש"ש מתיב רבא לפיכך כו' ואם איתא מאי פריך הא ע"כ ס"ל דגיורת נשואה בעלמא צריכה להמתין וכמ"ש בס"ה ונשואים בגיותן אינן כלום וה"ל מחזיר גרושתו וכ"מ בנדרים ע"א ב' ואהדר' ביומי וכ' הר"ן שם ואהדרה ל"ד כו' אבל הריטב"א כ' דנקט אהדרה משום דבאחר אסור עד צ' יום ומתני' שם ר' אחא כר' יהודה ור"י ביבמות: שהיו נשואות כו'. כ"כ המ"מ וכל מ"ש בב' סעי' אלו עד וה"ה לשבויה הוא לשון הרמב"ם וכ' המ"מ דפסק בכולם כר' יוסי כמש"כ הרי"ף אלא דקשה לו ממ"ש לפיכך גר וגיורת אלא דשם מיירי בנשואה אבל כאן איירי בזנות כמ"ש בגמ' שם והשמיט הרמב"ם שפחה וכן גר וגיורת בזנות כיון דקי"ל כר' יוסי אפילו במזנה ישראל א"צ להמתין כ"ש בהם דהא שמואל כר' יהודה ס"ל במזנה וס"ל כר' יוסי בגיורת ושפחה משוחררת והנ' כח דר' יהודה אתא לאשמעינן בגיורת: וה"ה לשבויה. כי זה לאפוקי מדעת הרא"ש כמ"ש למטה: וי"א כו'. כמ"ש הרז"ה והרא"ש דבגיורת ומשוחררת ה' כר' יוסי ובשבויה ואנוסה מפותה ומזנה ה' כר' יהודה דהכי ס"ל שמואל וכלישנא בתרא ומדהזכיר גיורת ומשוחררת ושבקיה לשבויה ש"מ דבה' כר' יהודה ס"ל: אם הם כו'. דבקטנות א"צ להמתין ללישנא בתרא אף בישראל: אשה שנאנסה כו'. ממתני' דשם ומפרישין אותן כו' ואף לדעת הרי"ף והרמב"ם שפ' כר' יוסי ממתני' הנ"ל ואף שי"ל דממתני' אין ראיה דשם א"ל אשה מהפכת כיון דסבורה בעלה הוא מ"מ בירושלמי מ' אף לר' יוסי שאמרו שם רבא בשם ר' ירמיה אנוסה א"צ להמתין ג' חדשים והא תנן מפרישין אותן ג' חדשים שמא מעוברת הן שנייא הוא הכא מפני תיקון הולד ר"ל דוקא בחששא דלהבחין שהוא מדרבנן תלינן שמהפכת משא"כ בחשש ממזרות דאורייתא וז"ש שנאנסה תחת בעלה: אם לא כו'. כההיא דמתני' הנ"ל: פלגש כו'. דכאן ל"ל דמהפכת שהיא רוצה להתעבר והוי כההי' דמתני' כנ"ל: יט) י"א כו' וי"א כו' וכן כו'. תוספת גיטין צ"א ד"ה והלכתא כו': המקדש כו'. דע"כ ל"פ אלא בברח ומפ' הרמב"ם דא"צ להוציא רק שמנדין אותו שעבר על גזירת חכמים: וי"א כו'. כ"כ רש"י שם וכל המפרשים וכמו במעוברת ומניקת שם: ודווקא כו'. וכמ"ש בפ' הנזקין לר' יהודה דבדרבנן לא קנסינן שוגג אטו מזיד וכאן משום קנס' כמ"ש רש"י ותוספת שם ד"ה מי עביד כו' וכן אמרינן בפ"ק דשבת היתה ידו מלאה כו' ועמ"ש בא"ח סי' שי"ח ובת"מ סי' כ"ה וי"ד סי' ק"י: ויש מחמירין כו'. ממש"ש מי עביד רבנן תקנתא וודאי תקנתא לרשיע' לא עבדינן: ונראה כו' ובישראל כו'. כמש"ש בשלמא התם כיון דאיכא כו' אע"ג דאין הלכה כרבנן סמכינן עלייהו בכהן ולא בישראל אדברי המקילין. ר"ל אדברי הרמב"ם אפילו במזיד: גרשה כו'. עמש"ל סי' י"א ס"ז: לא כפו כו'. כ"כ מהר"ם ורשב"א שלא כדעת הראב"ד דקנסינן ליה ממש"ש ר"מ ור"א אמרו דבר אחד ואם איתא הא רבנן נהי ס"ל כוותיה שאמרו יוציא בגט אלא דרבנן ל"ל קנס' ול"ל יוציא אלא כ"ז שיש חששא דחלבא משא"כ ר"א דאף אח"כ שהיא בהיתר קניס ליה משום שנשא בתחלה באיסור וכמו ר"מ דאסר אף אח"כ: ולומדין כו'. כן דקדקו מרש"י שם ד"ה ערוקי' כו' וע' רא"ש: יש מי כו'. שלא יבוא לידי איסור: ולא נראה כו'. גם מרש"י שם ל' מ' כן שכ' דגלי כו': ולא יקדש. כתובות ס' לא תארס כולי ושם ובפרק החולץ חוץ מיום שנתארסה וה"ה למעוברת כמ"ש סתם מעוברת למניקה כו': דהיינו. דחדש מ' כפי מה שקובעין אותו כמ"ש בפ"א דר"ה ובעירובין רצו חודש כו' ובפ' המדיר (כתובות ע"א א)' רבא אמר חודש מלא כו' וכתי' ראשון של תוספת שם ד"ה רי"א כו' ואור"י כו' וכ"כ הפוסקים: וחודש העיבור כו'. מדלא קאמר שתי שנים וכן בכל הסוגיין דכתובות שם ובפ"א דנדה אמר הכל כ"ד חדשים ועבב"מ ק"ב א' המשכיר בית לחבירו לשנה כו': וי"א. דבגיטין ע"ה ע"ו אמר מניקתו שתי שנים: בין כו'. לאפוקי ר"ש הזקן דס"ל גרושה א"צ להמתין כיון דא"צ להניק כמ"ש בפ' אע"פ נתגרשה אינו כופה וסתר ר"ת דבריו חדא דגם אלמנה אם אמרה איני ניזונה ואיני עושה א"צ להניק וכמש"ל סי' י"ג ועוד דסתמא קתני ועוד דלטעם הראשון משום דחס' ע"כ אין חילוק בין אלמנה לגרושה וא"כ אפילו לטעמא דחלבא נמי אין חילוק דאין חוזר בו אלא מהטעם בלבד תוספת שם ושם: בין שהיא מזנה. ג"כ מהאי טעמא הנ"ל דאין חילוק אע"ג דאין מי יכוף למזנה וכמו בגרושה וכ"ש הוא וכמ"ש בהג"א שם דבגרושה כ"ש שבושה לבוא לב"ד וכ"ש במזנה: ויש מקילין במזנה. היינו כדעת הר"ש הזקן ואף דבהגמ"ר שם מ' אף לדעת ר"ת כבר סתם שם דבריו דאין נראין כלל ואע"ג דהרב ס"ל כר"ת שהרי לא כתב בגרושה כ' במזנה כמ"שו ויש להקל כו': אפי' נשבעה כו'. ר"ל ול"ד להא דריש גלותא שם כמ"ש בפ"ד דברכות י"ר שיהא מורא כו' ולואי כו' מהר"מ: וי"א דאם כו'. מהא דר"ג כנ"ל ודוקא בדיעבד אבל לכתחיל' לא סמכינן ע"ז שם אבל כל הפוסקים חולקים ע"ז ועמ"ש למטה: אפילו אם נשבעה כו'. ר"ל מ"מ ל"ד לר"ג כמ"ש שם בסוגיא ואת לא תסברא כו' הרי שהיתה רדופה כו' ור"ל דל"פ וה"ה כאן והא דריש גלותא שאני דמיפרס' מילתא וכמו מת דמותר משא"נ בכה"ג דלא מיפרסם כמו ר"ג שהיה יחיד בדורו ואף שם לא התירו אלא להני דבי ר"ג אבל לא לאחרים ישבעו לר"ג וכמו קטנה ועקרה דאין הכל יודעין ואתי לאיחלופי: וכן אם גמלתו כו'. דוקא מינקת אמרו ועתוס' שם בכתובות ד"ה ואר"נ כו' משא"כ כאן דליכא למיגזר: ג' חדשים כו'. דבזה הזמן פוסק החלב ממנה: לא הניקה כלל. משא"כ אם היתה ג"כ מניקתו אפילו לפרקים. שם: עבר כו'. מש"ש בתוך ג"ח: ויוציא כו' אפילו כו'. גמרא שם: וצריך כו'. ול"ד לשנים בפ"ט שם דשם אסור עולמית ועוד דשם היא מרגילתו משא"כ כאן דסתם אמא חסה על ברא רא"ש: ויכתוב כו'. דנמחל שיעבודו ב"י: נשא וברח כו'. רמב"ם וכמש"ש טרוקי' מסתיי' וה"ה כאן ולפ"ד הרשב"א ומהר"מ דלעיל ס"י אפילו לא ברח אלא לדעת הרמב"ם מנדין אותו על שעבר על דברי חכמים כנ"ל משא"כ לפירו' רש"י והפוסקים דאין מנדין אותו לאחר זמן שא"צ להוציא: ואם קידש כו'. רמב"ם שם וכדעת הר' יוסף שם בתוס' מדקאמר בכתובות שם לא תארס ולא תנשא דלכאורה כ"ש הוא אלא דה"ק אף אם אירס לא תנשא מ' דא"צ להוציא וכן ממ"ש ביבמות שם דיקא נמי דקתני יוציא והקשו בתוספת שם דהא בסוטה כ"ד אמרינן יכול הוא להפרישה כו' ותי' שם דשם דשאני כיון בלא"ה אסור ליה מדאורייתא א"צ להוציא וה"ה בקידש דכלה בלא ברכה אסורה וכמש"ל ר"ס נ"ה: וי"א כו'. תוספות שם סתר דבריו דמסוטה אין ראיה דאסורא ליה מדאורייתא משא"כ כאן תרווייהו דרבנן ומהא דכתובות י"ס גורסין להיפך ואף לגי' משום ר"י תני לה דאף לינש' מותר לאחר י"ח חודש: אלמנה כו'. דמניקה משום דמעשה ידיה ליורשים כ"ז שהי' ניזונת כמ"ש בפ' אלמנה והיא יכולה לתבוע כתובתה כ"ז שתרצ' ולומר איני ניזונית ואמרינן בירושלמי ר"פ אלמנה ניזונית אלמנה שאמרה יצאו מעשה ידי למזונותי שומעין לה וז"ש ואין חילוק כו': ז"ש בגרושה כו'. הוא דעת הרשב"א וכדעת ר"ש הזקן כנ"ל: ויש כו' ומ' כו'. הוא דעת ר"ת כנ"ל: