פתחי תשובה על חושן משפט 59
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וטוען הלוה שהוא פרוע. עש"ך סק"א שכתב אבל אם טוען שמא כו' ובגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב ובספיקא דדינא אם מקרי פרעון או לא יכול הלוה לומר קים לי דהוי פרעון. ש"ך לקמן סי' קכ"ו ס"ק מ"ג:
והמלו' אומר א"י כו' בגש"ע דהגרע"א ז"ל נ"ב ואם נשתט' המלו' ע' בט"ז אה"ע סי' צ"ו דגובה בשטרו וע' בקצות החשן סי' פ"ב סק"ה שפקפק בזה עכ"ל:
אינו גובה בו. כתב בקצה"ח מעשה בא לידינו במלו' שהוציא שט"ח וטען הלוה יש לי בידך כנגדו ואמר המלו' אינו יודע ורצו קצתם לומר דהוא הך דינא דלוה טוען ברי ומלו' שמא אבל נרא' דהוא אינו דומה לזה כו' עד דהא בטענת יש לי בידך לא נפטר מחובו אלא זה גובה וזה גובה כמבואר בסימן פ"ה וכיון דעדיין לא נפטר מחובו חזקת ממון דלוה לא שייך הכא דאכתי חייב הוא אלא שהוא בא לתבוע את המלו' חוב אחר והדרא לכללא דאיני יודע אם נתחייבתי פטור וזה ברור עכ"ל. והסכים עמו בנה"מ דבנד"ז נשבע המלו' שאינו יודע וגובה חובו וכתב דהוא פשוט ע"ש אך בספר דברי משפט הקשה ע"ד קצה"ח הנ"ל והניח דין זה בצ"ע עי' שם ועיין בתשובת ושב הכהן סי' ס"ז שכתב ג"כ כדעת הקצה"ח ונה"מ הנ"ל והאריך בזה ומסיק דברור הוא דצריך הלוה לשלם למלו' שטרו ומה שטוען הלוה על המלו' שחייב לו אם טוען ברי צריך המלו' לישבע שאינו יודע אם חייב לו ואם הלוה טוען שמא אפילו שבועה אין צריך המלוה לישבע עיין שם ועמ"ש לקמן סי' ע"ה סעיף ט' ס"ק יו"ד: