ביאור הגר"א חושן משפט 7

אחד מהן. יבמות ק"א ב' א"ל תא סקו כו': לישראל. שם ק"ב א': אלא. שם: או אביו. תוס' שם ד"ה לענין חליצה גמ' קדושין ע"ז א': וגר. יבמות ק"ב א': ממזר. סנה' ל"ג ב': ואפי'. שם ל"ב א' ממשמעות הלשון הכל כדמשמע בקדושין ע"ו ב' למימרא כו' והוינן כו': לכל. קדושין ע"ו ב' כפי' תוס' בסנה' ל"ו ב' ד"ה חדא: וכן. סנה' ל"ד ב' נדה מ"ט א': אבל. שם נ' דלא קא דחי ר"י אלא טעמא דסיפא דמתני' כו' ורי"ף ורא"ש שם דהא פסול להעיד כמ"ש בסי' ?ל"ה סי"ב: (ליקוט) אבל כו'. דרישא לא' אידחיא וכמ"ש בס"ט דלא כסמ"ע שכ' הטעם משום דהוי כלילה (ע"כ): י"א. שבת נ"ו ב': והביא ב' שערות. מתני' בס"פ האשה רבה: וי"א. ירושלמי: (ליקוט) וי"א דמבן כו'. ירושלמי פ"ד הל' ט' מה בין דיני ממונות לדיני נפשות כו' ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים שלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות (ע"כ): (ליקוט) וי"א כו'. דס"ל ביאשיהו כפרש"י בשבת שם (ע"כ): אשה. נדה מ"ט ב' כל הכשר כו' ואשה פסולה להעיד כו' ר"פ שבועות העדות. ירושלמי פ"ג דסנה' ופ' הדיינים מעתה שאין האשה מעידה אין האשה דנה וע' תוס' בשבועות כ"ט ב' ד"ה שבועות כו': ירושלמי ר"פ שבועות העדות הרי למדנו שאין האש' דנה מעתה אין האשה מעידה כו' וגם בפ"ג דסנה' הל' ט' ע"ש ועתוס' בשבועות כ"ט ב' ובנדה נ"א בד"ה כל ובירושלמי כו' (ע"כ): י"א. סנה' מ"ב א' תוס' שם ד"ה העוסקי': (ליקוט) י"ח כו'. במ"ר פ' נשא קע"ח ד' דיין ששתה רביעי' אל ידון וכן כו' (ע"כ): (ליקוט) י"א כו'. והר"י בס' היראה כ' בהדיא דאין חילוק בין הוראה לדיני ממונות ועמ"ש במ"א (ע"כ): אין. ב"ב קי"ד א': ודוקא. ר"ה כ"ה ב': אבל. שם: אפי'. שם: אם שם: אבל. שם וב"ב קי"ג ב': אבל בעדות. ר"ה שם: (ליקוט) ואם הוזמ' וי"א כו'. ס' הראשונה הוא ס' רשב"ם בב"ב שם ולמד ממ"ש בפ"ק דמכות היכי אמרי' להו כו' וקי"ל כר"ן דפ' כרבי וס"ל לרשב"ם דאף בלא הוזם אלא שכיוון ראייתו בתורת עדות א"י להעיד ועוד הביא ראיה ממ"ש בב"ב שם שנכנסו לבקר משמע דוקא לבקר אבל תוס' וש"פ חלקו עליו דלדבריו א"כ לר"י במכו' שם א"א לעולם לעד לעשות דיין וגמ' בר"ה הקשו בפשיטות לא תהא שמיעה כו' ועוד דרב יהוד' פ' במכות שם כר' יוסי ובב"ב שם אמר ג' שנכנסו לבקר כו' ועוד כ' תוס' דגם במכות שם לא תליא בראייתן לבד אלא שבאו ג"כ לב"ד להעיד ועתוס' במכות שם ד"ה שמואל כו' ועוד דטעמא דאין ענ"ד משום עדות שא"א יכול להזימה או משום ועמדו כו' כמ"ש רשב"ם שם וזה ל"ש כאן בהוזמנו ועתוס' בב"ב שם וסנה' ט' א' והר"ן הכריע בכיון ראייתו כתוס' ובהוזמנו כרשב"ם וע' ב"י וזהו ס' ראשונה וס' אחרונה הוא סברת תוס' (ע"כ): וכל זה. כתובות צ"א ב': מי. קדושין ע"א: אסור. כתובות ק"ה ב' תוס' ד"ה לא: שושבינו. סנה' כז ב' כט א': ולא. סנה' שם: אע"פ. כתובות שם: אלא. סנה' ז' ב' לא תכירהו לא תנכרהו ח' א': ואם. ספרי ושפטתם צדק כו': ומיהו. הג"א ומ"ש לא לידון כו' מ' לכתחלה: וי"א. סנה' כז ב' דחשיב בהדי פסולים במתני' ורבנן ל"פ אלא בעדים אבל בדיינים מודי כמש"ש ומפיק מקרא: וי"א. תוס' סנה' ח' א' ד"ה פסילנא כו': וכ"ש. שבועות ל"ב: ואפי'. סנה' ח' א': מי. סנה' כג א': המנדה. קדושין ע"א: שני. סנה' כ"ט א': כל. נדה מ"ט ב': שהדיינים. תוס' וירושלמי הביאו הרי"ף ורא"ש פ"ג דסנה' סל"ב: דיין. שבועות ל"ב: ב"ד של. מדרש ריש דברים צריכין הדיינין כו' ואלו הן כו' החשיב הרמב"ם חכמה ונבון באחד וחשיב ענוה שביעית שאמרו אתך כו' כמרע"ה ענו מכל כו': אהבת הבריות. זהו וידועים: בעלי שם טוב. אנשי חיל: אא"כ. רשב"ם שם ד"ה דהכל אצל כו': ואם הוא. שם וליסלקו כו'. אבל במס קבוע לא כמ"ש שם הב"ע דלא קיץ: ואם עשו. שם ח' ב' ורשאין בני העיר כו' אפי' נגד הדין כמ"ש ב"ק קיז ב' ורשאין כו': או. שם ואל ישנו ממנהג כו'. ב"מ פ"ג א' ב':