ביאור הגר"א חושן משפט 389

כל כו'. רפ"ב במתני' וגמ' ועתוס' שם יז ב' ד"ה קמ"ל כו' ועבה"ג וכן שם יט ב' וש"מ: (ליקוט) שהיא ברשותו כו'. מתני' ריש ב"ק ושמירתו עליך ושם ט' ב' כל שחבתי כו' (ע"כ): (ליקוט) א' השור כו'. תוספתא פ"ו א' שור וחמור וא' שאר בהמה חיה ועוף לנזקין מועד משלם נ"ש ותם משלם ח"נ א' שור כו' להרבעה כו' (ע"כ): אם הזיקה כו'. שם: או שהזיקה כו'. מתני' בפ"א וברפ"ב: ברגלה דרך כו'. כצ"ל כמ"ש ברפ"ב וכאן לא נחית לפרושי התולדות: כיצד כו'. ל"ד ב' א"ל רב אחא בר תחליפא כו': לפיכך כו'. מתני' ל"ה ב' א' גדול כו': (ליקוט) הרי השור כו'. כולו כמש"ש ל"ג א' שור שוה כו' (ע"כ): (ליקוט) העושה כו'. ספ"א ורפ"ב יז יח יט כ כא (ע"כ): אם הרגיל כו'. גמ' שם טז א' ואם הועדו כו' וכמ"ש בס"ו ושם ב' דאייעד כו': (ליקוט) לאותו מעשה. עבה"ג ופשוט הוא דהא אמרינן מ"ה ב' א"ר מועד לקרן כו' וערש"י שם ד"ה אליבא דמאן כלומר כו' וכ"ש כה"ג (ע"כ): הבהמה יש כו'. כלישנא בתרא שם ועוד דלי' קמא נמי ס"ל כן ומסייעא מברייתא ולא דחיא ליה אלא בדלמא. רשב"א ומ"מ ודברי כ"מ תמוהים וכבר השיגו בלח"מ וכ"פ הג"א בשם א"ז: ויש כו'. כיון דלישנא לא חידש אלא בלשון הוי חד עם לי' קמא ולישנא מציעא הוי לישנא בתרא ועוד דמתני' וברייתא סתמא קתני ולא חילקו. הרא"ש וכ"ז דחוק מאד: (ליקוט) וי"ח עליו. ממש"ש כ"ד ב' כל המשנה כו' איתמר משמיה דר"ל כוותך אלמא נקרא רבוצה בר"ה על הארץ משנה וכ"ש על כלים אפי' קטנים. נ"י בשם הרמ"ה שם (ע"כ): אפי' אם כו'. דלא כר"א: (ליקוט) בנגיחה או כו'. ז"ש הזאב כו' הרי כו' וערש"י שם ד"ה הרי כו' (ע"כ): ואפי' כו'. בזה אפי' ר"א מודה כמש"ש: וי"א דוקא כו'. ט"ז ב': (ליקוט) וי"א כו'. עתוס' ט"ז א' ד"ה והנחש כו' (ע"כ): לדרוס. ולאכול ולטרוף להניח. שם וברא"ש: וזאב כו'. כמ"ש בב"מ צג ב' בא זאב וטרף ארי ודרס ועתוס' ד"ה והנחש כו' וכ"פ הרשב"א וכ' הרא"ש דכל חיה דינה כזאב דדוקא ארי שהוא מלך כו'. והרמב"ם פ' דלא כשמואל משום דאקשינן עליה טובא וכולהו שינויי דחיקי נינהו וכן הרי"ף השמיט וז"ש חמשה כו' בנגיחה כו' וכיוצא כו': (ליקוט) כל כו' וכל כו'. כמש"ש י"ח א' דלא אשכחן כו' דלא אשכחן כו' (ע"כ): פטור על הכל. ברייתא יד א': וצ"ע כו'. וכה"ג פריך בגמ' כ"א ב' ועבה"ג: והא כו'. עבה"ג והוי כשכיח בבית: וה"ה מיוחדת כו'. כאוקימתא דגמ' להני ברייתות: או שהיא כו'. מדאיצטריך לדחוקי לא לזה כו' אלא דחד לפירות להוציאו ממשמעות ול"ק לא לזה ולא לזה כלל לפירות: מפני כו'. קאי אדסמיך לה ברמב"ם שהיא של שניהם ולא כמו שדחק המ"מ: היה כו'. ברייתא דרב יוסף וכאביי ורב חסדא: (ליקוט) וכן אם כו'. הרא"ש ורמב"ם וטור וכגי' שלנו דלא כתוס' שם ד"ה לא כו' והרשב"א ועסי"ז ועתוס' ד"ה כולה כו' תימא כו' וכן דחק הרשב"א בזה ותוס' שם לא רצו לפרש כפי שיטתו אבל מה שהקשו שם ולספרים כו' ק"ו פריכא הוא (ע"כ): אם היא כו'. שם אלא פשיטא לא לזה ולזה אלא דחד. והיינו כה"ג דכפשטיה א"א לומר כמו שהקשה הרשב"א דא"כ מאי לא לזה ולא לזה: (ליקוט) אם היא כו'. דז"ש אלא דחד דא"א לומר כפשטה מאי לא לזה כו' ועוד היינו רישא רשות לניזק ומאי ד' כללות (ע"כ): (ליקוט) בקרן פטור דה"ל כו'. מדפריך שם אתאן לרבנן ואם איתא לוקמה בכה"ג וכ"ש בשן ורגל וז"ש בשן ורגל כו' (ע"כ): בקרן כו' חצר הניזק. ל"ד אלא דלא הוי חצר המזיק ולישנא דגמ' שם נקט אלא פשיטא כו' וקתני סיפא כו': ואצ"ל כו'. שם י"ד א' כא ב': או עץ כו'. כ"כ הרא"ש בשם התוס' תי' שני על קושייתם ו' א' בד"ה תאמר כו' וא"ת כו' וערא"ש ס"א: דהוי כחצר כו'. רש"י שם: חצר כו'. כמ"ש בסי"ג וכן י"ל בכה"ג דסי"ד: (ליקוט) חצר כו'. הרא"ש וכנ"ל סי"ג ותוס' שם נדחקו לשיטתן דלא ס"ל כמ"ש בסי"ג (ע"כ): (ליקוט) ונקראו אבות כו'. רש"י בריש מכילתין (ע"כ): ואין דרכו כו' ואין כו'. ב' ב' (ע"כ): (ליקוט) בין כו'. י"ד א' וכר"י (ע"כ)