זיוף קילומטרז' בקנית רכב

הרב רון אל אהרוןהתקבל חלקית
סכסוך חוזיחלוקת רכוש
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

קנין רכב משנת 2011 בו התברר זיוף בקילומטרז'. הקונה (צד א') רכש רכב מהמוכר (צד ב') תמורת 14,000 ₪ בתוספת רכבו שלו. לאחר המכירה, התגלה שקילומטרז' הרכב היה מזוייף בהפרש של עשרות אלפי קילומטרים. המוכר טען שזו טעות של בדיקות המכון, אך המסמכים הוכיחו כי הרכב עבר הורדת קילומטרז' בזמן שהיה בבעלות המוכר. בית הדין קבע שמדובר בזיוף גמור המהווה מום המבטל את המכר, מכיוון שמום זה משפיע משמעותית על שווי הרכב. בית הדין פסק לביטול המכר וחזרת הרכב למוכר, תוך הפחתה של ניכויים סבירים בגין שימוש בנכס ותשלום בעבור הוצאות העברת הבעלות.

סכומים כספיים

property
one_time
0
other
one_time
2,000
fees
one_time
0

עובדות

1. קנה צד א' מצד ב' רכב שנת 2011 תמורת רכבו הישן ו-14,000 שקל בתוספת (מכירה ראשונה) 2. לאחר בעיות בהעברת בעלות וגילוי שהרכב מעוקל, קנה צד א' ממוכר רכב שנת משנה משום כן לתמורת 45,000 שקל נוספים (מכירה שנייה בתאריך 2/12/16) 3. במהלך העברת בעלות התברר הבדל משמעותי בקילומטרז': רישיון קודם - 94,000 ק"מ; רישיון חדש - 136,000 ק"מ; בדיקת רכב - 121,000 ק"מ 4. חשבונית מוסך מתאריך 1/9/15 רושמת 146,161 ק"מ עם הערה "ירד הקילומטרז'" 5. בדיקה מתאריך 15/6/15 רושמת 137,619 ק"מ 6. המוכר גירד בציפורן את נתון הקילומטרז' על הרישיון וטען כי זו טעות של הטסטר 7. בדיקה עם המוסך המרכזי אישרה שטיפול גדול בוצע לפני כשנה בכ-130,000 ק"מ 8. הקונה השתמש ברכב כ-4,000 ק"מ במשך כ-3 חודשים עד ביטול המכר 9. צד ב' לא הודה באחריות לזיוף וטען כי זה טעות סופר של הטסטר, וכי הקונה הסכים לקבל את ההבדל 10. צד ב' טען שהוא עזר לקונה "לפנים משורה ודין" בגלל הבעיות שנגרמו לו בעקבות המכירה הראשונה

החלטה

1. בית הדין קבע שהקילומטרז' המדובר הוא זיוף גמור המהווה מום מהותי המבטל את המכר, מכיוון שמדובר בהבדל של עשרות אלפי קילומטרים שיש לו השפעה משמעותית על שווי הרכב, בלאיו ותנאיו 2. טענת המוכר שמדובר בטעות סופר אינה תואמת את המציאות - בחשבונית המוסך נרשמו ערכים שונים ומרובים, מה שמעיד על הורדת קילומטרז' 3. הטענה שהקונה ידע על הבדל בקילומטרז' (15,000 ק"מ) ולכן הסכים לכל הבדל - מופרכת מיסודה, מכיוון שלא היה הבדל בהערה זו בעת המכירה 4. המוכר היה חייב לפרש את המום בפירוש בהיר ולא לתלות זאת בטעות סופר 5. על המוכר להחזיר לקונה את שווי הרכב מידית ולהחזיר את הבעלות אליו 6. שווי הרכב יקבע לפי מחירון "לוי יצחק" בהתאם לנתונים הבאים: יד שלישית, קילומטרז' נוכחי (מד השעונים) 7. מסכום זה יופחתו 2,000 שקל שלא קיבל המוכר 8. הוצאות העברת הבעלות ו"הפסד הידיים" העקיף יהיו על חשבון המוכר 9. קביעת דמי שימוש - בית הדין הפחית לקונה דמי שימוש בהיקף "הפחתת ערך הרכב", למרות שעל פי דין אין מקום להפחית ירידת ערך; הפחתה זו היא כנגד דמי שימוש שהקונה היה אמור לשלם על השימוש ברכב במשך כ-3 חודשים 10. בית הדין לא נכנס להיבטים הפליליים של העניין

נימוקים

1. על פי שו"ע חו"מ סעיף רל"ב ס"ו, מום במקח מבטל אותו אם הסכימו בני המדינה שהוא מום המחזיר מקח 2. זיוף קילומטרז' בהיקף של עשרות אלפי קילומטרים הוא מום מהותי שיש לו השפעה על שווי הרכב, בלאיו ותנאיו - זה אין לך מקח טעות גדול מזה מבחינה ממונית, מוסרית ופלילית 3. אין חשיבות אם המום נוצר על ידי המוכר או קודם לכן - סו"ס קיים מום במקח זה המבטל את המקח 4. על פי שו"ע חו"מ סעיף רל"ב ס"ז, הלוקח סתם לוקח את הדבר "שלם מכל מום", ולכן יש על המוכר לפרש את קיום המום בפירוש בהיר 5. בעובדות המקרה, המוכר לא רק שלא פירש את ההבדל הגדול בקילומטרז', אלא תלה זאת בטעות סופר שאינה תואמת את המציאות 6. טענת המוכר שלא רק שלא פירש אלא גם שהקונה בדק את הרכב והסכים - מופרכת, מכיוון שהקונה הודה שנאמר לו שמדובר בטעות סופר, וזה מתבררים רק אחרי "תגליות" ולא בבדיקה שגרתית 7. בעניין דמי שימוש: על פי הטור והשו"ע סעיף סט"ו, כאשר נמצא מום במקח והמקח בוטל, השואל שימוש בחפץ צריך לשלם על השימוש ולא על הבלאי 8. עם זאת, בעובדות המקרה, הקונה לא "הרויח" מהרכב - הוא סבל מהתנהלות המוכר 9. המוכר לא יכול לתבוע אחרי ביטול המכר על ירידת ערך עקיפה כמו "הפסד הידיים" או הוצאות העברת בעלות 10. בית הדין קבע שהמקרה הוא של רכב שאינו "קיימא לאגרא" (השכרה), אלא שימוש אישי, לכן ההנאה מהשימוש מוגבלת 11. בחישוב דמי השימוש התחשבנו בנסיבות המקרה - הקונה ביקש לישב בשלווה לאחר עוגמות קודמות, והמוכר היה מודע להיסטוריה של הקונה

ציטוטים ומקורות (6)

שו"ע סרל"ב ס"ו
שו"ע סרל"ב ס"י"ד
שו"ע סשע"ה
שו"ע סרל"ב ס"ז
Tur and Shulchan Aruch סרל"ב סט"ו
שו"ע סימן רל"ה ס"י"ד
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:447 זיוף קילומטרז' בקנית רכב תמצית פרוטוקול צד א': קניתי מחבר שלו רכב שנת 2011 תמורת הרכב שלי ובתוספת 14,000 ₪ העברתי את הכסף לצד ב', היתה בעיה עם העברת בעלות והוא כל הזמן דחה אותי שזה יסודר, התנהלתי איתו ולא עם בעל הרכב, אח"כ התברר שהרכב מעוקל, אמרתי לו למה לא אמרת לי מההתחלה, אמר שאני אתן לו עוד 40 אלף והוא ימכור ויחזיר לי את העודף, אח"כ הציע את הרכב המדובר תמורת 45 אלף נוספים לא היתה לי ברירה, הסכמתי. הלכנו לעשות העברת בעלות הביא את הרישיון הקודם שכתוב 94 אלף ק"מ, שאלתי איפה הרשיון החדש אמר שיביא לי, הביא אותו והיה כתוב 136 אלף ק"מ ובצג של הרכב 121 אלף. שאלתי מה זה, אמר לי זה טעות של הטסטרים אפשר לתקן, לך לטסט במקום מסוים יתקנו לך, וגירד בציפורן את המס' קילומטרז' (מציג לפני ביה"ד את הגירוד). לא הייתי רגוע התקשרתי למוסך המרכזי, לדעת מתי טיפול אמרו לי לפני שנה עשו טיפול גדול היה בערך 130 אלף ק"מ. עד היום ההבדל הוא עשרות אלפי ק"מ לפי היחס שהרכב עבר. פניתי אליו מה עושים, אמר לי נביא לך אותו רכב שנת 2013 אולי נוסיף לך עוד קצת, אמרתי לו נחשוב. בסוף אמרתי לו רוצה את הכסף שלי בחזרה ורכב שנת 2011 בלי עיקולים. צד ב': לא כתוב בזיכרון דברים שאני אחראי ולא קשור למכירה הראשונה, הוא שיגע אותי, עזרתי לו לפנים משוה"ד עשינו הסכם מכירה שהמנוע מצוין, השסי והגיר תקינים, ובדק את כל הפרטים הידועים על הרכב, המכירה היתה לפנים משוה"ד, כי זה גרם לו בעיות. חסר 2000 ₪. אם הסכים לקבל את ההבדל בקילומטרז', אז קיבל גם אם יש הבדל יותר גדול. שאלת ביה"ד: מדוע אתה לא רוצה לבטל את המכירה אם הוא לא עמד בהתחייבות? צד ב': לא רוצה כאב ראש, מאבד 2 ידיים, אם הוא טוען מקח טעות שיפסיק להשתמש. צד א': ה2000 ₪ זה עבור התיקונים בצד ומאחורה, ולא התחיבתי להחזיק אמרתי אם יהי לי כסף אתן לך. גם לו זה גרם לבעיות ולכן הסכמתי. תמצית נימוקים הגדרת מום במקח קי"ל בשו"ע סרל"ב ס"ו : "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה מחזירין וכל שהסכימו עליו שאינו מום הרי"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך". והנה בנידו"ד שבו נמצא זיוף בקילומטרז', אין לך מקח טעות גדול מזה, הן בהיבט הממוני, המוסרי והפלילי. ואין בדבר נפק"מ אם המום נעשה ע"י המוכר או לפני כן, סו"ס נמצא מום במקח זה המבטל את המקח, ובפרט שמדובר בעשרות אלפי ק"מ, ע"פ מכלול הנתונים, שיש בדבר קפידא ונפק"מ לשווי הרכב, בלאי ועוד. ידיעת המום ובדיקת המקח אלא שלטענת צד ב' ידע הקונה שיש הפרש (של כ-15 אלף ק"מ) א"כ מה לי הפרש זה ומה לי הפרש אחר וסבר וקיבל, והנה בסעיף ז' בשו"ע מפורש: "כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום אם פירש המוכר ואמר ע"מ שאין אתה חוזר עלי במום הרי"ז חוזר עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח או עד שיאמר לו [כל מום] שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו כמו המפרש האונאה". ובמקרה זה לא רק שלא פירש המוכר שהיה הבדל גדול יותר, אלא תלה זו בטעות סופר של הבודק במכון הרישוי, וע"פ המסמכים של המוסך, מד הק"מ היה גדול יותר בחודש ה-9, ואף מצוין שהיתה כבר ירידה, וכעת נמוך שוב הן ממה שכתב ה"טסטר" לטענתו בטעות. לכן לא די שלא פירש אלא טענת הטעות סופר אינה תואמת את המציאות. כ"כ אין לצד ב' טענה בדקת את הרכב והסכמת, מפני שבדבר זה גם צד ב' הודה שהוצהר בפניו שאי"ז אלא טעות סופר, ודברים אלו מתבררים רק אחרי "תגליות" כבנידו"ד, ולא בבדיקה שגרתית במכוני בדיקה. חישוב הערך של החזרת המקח מאחר וצד א' לא חרג ממנהגו של עולם ועשה את המוטל עליו בהעברת הבעלות ובשימוש ברכב, אין לצד ב' טענה של הפחתה על ירידת ערך בגלל 2 ידיים נוספות שיתווספו לו בעקבות החזר המקח, וכדפסק בשו"ע שם סעיף י"ד: "קנה סדין וקרעו לעשות חלוק ואחר כך נודע המום מחמת הקריעה מחזיר לו הקרעים ". ולכן לגבי ההפסד של העברת הבעלות הכפולה בעקבות ביטול המקח - אין המוכר יכול לתובעו על כך בנידו"ד. מ"מ ביה"ד החשיב לצד ב' את ירידת הערך ע"פ המחירון מתאריך הקניה 2/16 ועד היום 5/16 שבו ערך פחת הרכב יהיה על צד א', כך גם שקלול המחיר לפי הקילומטרז' הנוכחי. כ"כ הפחתת 2000 ₪ שלא נפרעו ע"י צד א'. שקלול המחיר ביחס לשווי הרכב יהיה לפי יד שלישית כפי שקנה בשעת המכר, כאמור, יש לציין שחישוב ערך הרכב והשימוש בו נעשו בהתחשב במכלול הנסיבות, ואכמ"ל . תשלום עבור שימוש בחפץ כשנמצא מקח טעות הטור והשו"ע סרל"ב סט"ו פסקו שהמוכר קרקע לחברו ואח"כ נמצא בו מום, מחזיר הפירות שאכל, ובטעם הדבר נחלקו המפרשים האם הוא מדין ריבית ונמצא שהמעות כמלווה ביד המוכר ולכן מה שנהנה בקרקע הוי פירי ולכן מחזירם (ב"ח, ע"ש) וי"א שהוא מטעם גזל, דכשנמצא במקח מום המבטלו מעיקרו נמצא זה משתמש בדבר שאינו שלו, ולכן צריך לשלם על השימוש (סמ"ע). אמנם לגבי בלאי שנעשה במקח פסקו הטשו"ע שם סי"ד בשם הרמב"ם שהלוקח בגד וקרעו אח"כ נמצא בו מום, אינו משלם מה שפחת הבגד מחמת הקלקול, כל שעשה בו שימוש שרגילים לעשותו. ויש לדון כמה יש לחייב את הקונה בדמי שימוש והאם יש חילוק בין סוג החפץ והאדם בדבר זה. כתב השלטי גיבורים, לדייק דדוקא מה שמפסיד הבגד או הסוס אינו צריך לשלם אך מה שהרויח בו או עשה בו מלאכה חייב לשלם כדין חצר שצריך להעלות שכר. וע"ע בנתה"מ ס"ק י"ד הביא בשם הפרישה שבגברא דלא עביד למיגר, אבל החצר קיימא לאגרא צריך לשלם, ונשאר בצ"ע על דבריו. עוד הסתפק הפתחי חושן (פי"ג ס"ק כ') מה הדין בדבר שאין לבעלים הנאה, באופן שהיה יכול להשתמש בכלי אחר, וצידד דבזה ל"א שישלם על השימוש, והביא בשם האור שמח שבדבר שהיה סבור שהוא שלו לא נחית אדעתא דאגרא. נמצא עולה שהמשתמש בחפץ ואח"כ נודע לו מום המבטל את המכר, יש לו לשלם עבור השימוש, אך לא עבור הפחת, והשימוש נידון כפי ההנאה של אותו אדם באותו חפץ. וכדין משתרשי ליה בהנאתו, כמבואר בשו"ע סשע"ה, (ובסימן רל"ה סי"ד ובסמ"ע ס"ק מ"א). בנידון דידן בו נמצא מקח טעות ברכב ולאחר שלושה חודשים בוטל המקח ע"פ פסק ביה"ד, בו בזמן שהרכב נסע כ4000 ק"מ יש לחייב את הקונה על ההנאה, ומאידך אין למוכר טענה על פחת ובלאי ברכב, וכ"כ ההפסד של "יד" נוספת בעקבות ביטול המקח והוצאה עבור "העברת בעלות" הינם על המוכר כמבואר בשו"ע. ע"פ מכלול הנסיבות סמכות ביה"ד לקבוע ולהעריך מהי ההנאה שהיתה לקונה ברכב, הנה הקונה, לא אדם שעביד לאוגרי רכבים, והמוכר לא מתעסק בהשכרת רכבים, ולכן רכב זה חשיב כלא קיימא לאגרא, מאידך נסיעה ברכב במשך 3 חודשים ללא ספק יש לה ערך ממוני, (לא כמו השכרת רכב חדש שבו הביטוח הטסט, והטיפולים מוטלים על החברה), אלא מנסיבות המקרה עולה כי ביקש הקונה לישב בשלווה לאחר עוגמת הנפש וההפסדים שהיו לו בעקבות קנית הרכב הראשון שפרטיו ידועים למוכר, ואף היתה לו זיקה ל"הסטוריה" של הקונה, (לטענת הקונה אף יתירה מכך) לכן לאו כל כמיניה של המוכר לגרום להטעיה בנושא הקילומטרז' [טעות סופר, מחיקת הכתוב המראה על התנהלות לא תקינה] בו בזמן שנמצא ברכב זיוף גמור בזמן שהמוכר ביקר במוסך שציין את הורדת הק"מ שזה הגורם למקח טעות [ולטענתו לא ידע]. אחר כל זאת לבוא ולדרוש מהקונה דמי שימוש ברכב, בזמן שהקונה רק סבל מכל ההתנהלות הזו, ולא "הרוויח" מהרכב כסף, ואין בדבר ספק שקונה מן השוק לא "קא משתרשי" ליה הנאה ממקרה כעין זה. למרות האמור ביה"ד הפחית לקונה דמי שימוש, העולים בסך "הפחתת ערך הרכב" למרות שע"פ דין אין מקום להפחית ירידת ערך כאמור, הפחתה זו היא כנגד דמי השימוש בהתאם למקרה זה. החלטת ביניים בדין ודברים שבין צד א' לבין צד ב' לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות הצדדים וקריאת המסמכים הרלוונטיים להלן החלטת ביה"ד: א. לאחר שהתברר שהרכב שנמכר לצד א' עבר הורדת קילומטרז', בזמן שצד ב' היה בעלים על הרכב, וזאת ע"פ המסמכים שהוצגו בביה"ד: בחשבונית המוסך בתאריך 1/9/15 146,161 ק"מ עם הערה "ברכב זה ירד [בלשון עבר] הקילומטרז'". ובשנית בזמן המכר 12/2/16 היה על כ-121 אלף ק"מ. על אף המופיע בטסט שבתאריך 15/6/15 עמד הרכב על 137,619 ק"מ. ב. כך שדברי צד ב' בזמן המכירה שהק"מ המופיע ע"ג הרישוי, אותם גירד בידיו הם: "טעות סופר במכון הרישוי"- נמצאו שאינם נכונים. ג. ולכן טענת צד ב' שכשם שהסכים לקבל טעות זו, כך יקבל טעות אחרת - טענה זו מופרכת מיסודה. ד. מכל האמור על צד ב' להחזיר לצד א' מידית את שווי הרכב שמכר לו, ויחזיר את הבעלות אליו. ה. שווי הרכב בהתחשב במכלול הנסיבות, יהיה מחירון הרכב ע"פ שמאות "לוי יצחק" (שקלול המחיר יהיה ע"פ הנתונים הבאים יד שלישית, וע"פ הקילומטרז' המצוין במכוון השעונים נכון להיום). ו. מסך זה יופחתו 2000 ₪ אותם לא קיבל צד ב'. הוצאת העברת הבעלות תהיה על צד ב' כך גם "הפסד הידיים" העקיף שנגרם לו. ז. ביה"ד אינו מוסמך ואינו נכנס להיבטים הפליליים הנובעים מדיון זה. ח. מצ"ב תמצית פרוטוקול, ותמצית נימוקים. באנו על החתום (-) הרב רון אל אהרון, אב"ד (-) הרב ערן אבירם, דיין (-) הרב אסף נתן, דיין * פס"ד זה מוזכר בהערה 1340 בעניין מקח טעות במכירת רכב, כשבהחזרתו ירד הערך משום ריבוי בעלויות נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > בביטול מכר - מיד בית דין - סדרי דין > ראיות > סוגי ראיות > מסמכים כראיות > מסמכים כראיה סוגי ראיות > מסמכים כראיות > הערה על חשבונית מחילה - מתנה - צוואה > מחילה > גדרה > אי האפשרות למחול על דבר שאינו ידוע > אי האפשרות למחול על דבר שאינו ידוע גדרה > ויתור על מום כמחילה מכר - קנין > מכר > ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > החזרת דמי המכר לקונה ביטול המכר > עילות לביטול המכר > טעות > במחשבה שיש פגם מסויים והתברר שהפגם חמור יותר מום במכר > ויתור על המום > חשב שיש מום מסויים והתברר שיש מום חמור יותר ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > במוצר שהיה ידוע שהוא פגום ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת נשוא המכר למוכר > החזרת נשוא המכר למוכר ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > ניכוי דמי שימוש או שכירות מהקונה שהחזיק בנכס ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > קביעת גובה דמי השימוש של הקונה במכר ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > גדרו של מום המביא לביטול המכר > לפי המנהג ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת נשוא המכר למוכר > בתוספת דמי שימוש ביטול המכר > עילות לביטול המכר > טעות > הטעייה > זיוף קילומטראז' ביטול המכר > עילות לביטול המכר > טעות > מקח טעות בשל אונאה או מום > זיוף קילומטראז' ביטול המכר > עילות לביטול המכר > מום במכר > כשהלוקח לא בדק את המקח כראוי > אי גילוי זיוף בקילומטראז' ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > ניכוי ירידת ערך המקח ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > ניכוי דמי פירות מהסכום המוחזר ביטול המכר > תוצאות הביטול > החזרת דמי המכר לקונה > כשאין לבעלים הנאה מהשימוש מנהג > תוכן מנהגים > במקח וממכר > שמקפידים על זיוף בקילומטראז' מנהג > תקפו של מנהג > קובע איזה מום מבטל את המכר

פסקים קשורים