סיכום
בית הדין האזורי תל-אביב-יפו דן בשאלת סמכויות לאחר שהחליט בהחלטה קודמת מיום 30.12.2009 לאשר את הסכמת הצדדים לגירושין. בהחלטה זו קבע בית הדין כי תביעת האשה לגירושים מתקבלת והצדדים יתגרשו כהסכמתם. לאחר מכן, הוגשה תביעה רכושית בבית המשפט לעניני משפחה, שהחליט כי הוא מוסמך לדון בה וכי תביעת הגירושין אינה כנה. בית הדין דן בהכרעה זו וציין כי קביעת גירושין שניתנה בהחלטתו היא פסק דין לגירושין, ולפיכך אין מניעה להכרעה בעניני הרכוש לפני סידור הגט. בית הדין הביע התנגדות להחלטת בית המשפט ודחק על כובד הדברים בהתערבות בסמכויות בית הדין הרבני וחריגה מכללי הכיבוד ההדדי בין הערכאות.
עובדות
זוג בעיר תל-אביב-יפו הגיש בקשה לגירושין בבית הדין הרבני. בהחלטה מיום 30.12.2009, אישר בית הדין הרבני את הסכמת שני הצדדים להתגרש, וקבע כי הצדדים יתגרשו כהסכמתם. אף כי האשה הביעה בדיון דברים על רצונה בשלום בית, סברו הדיינים כי הדברים אלו ביטאו משאלת לב לא ריאלית, וברור היה כי לאחר שבית הדין יכריע בעניין הרכוש, היא מעוניינת בגירושין. לאחר מכן, הוגשה תביעה רכושית על ידי הבעל בבית המשפט לעניני משפחה (תיק תמ"ש 28231-03-10). בית המשפט החליט, ביום 25.7.2010, כי הוא מוסמך לדון בתביעה ובעדותו קבע כי תביעת הגירושין אינה כנה, תוך התעלמות מכך שתביעת הגירושין כבר אושרה וניתן בה פסק דין.
החלטה
בית הדין הרבני מאשר את סמכויותיו להכריע בעניני הרכוש של בני הזוג. קביעת הגירושים שניתנה בהחלטה הקודמת (30.12.2009) הינה פסק דין לגירושין על פי הלכה והמשפט האזרחי בישראל. על סמך קביעה זו, אין מניעה הלכתית למתן החלטה בעניני הרכוש לפני סידור הגט בין הצדדים. בית הדין מסתייג מן ההחלטה של בית המשפט לעניני משפחה וקובע כי החלטתו עשתה חריגה מכללי הצדק הטבעי וכללי הכיבוד ההדדי בין הערכאות. בית הדין הורה על הגשת הודעות עדכון מן הצדדים בתוך שלושה חודשים, לאחריהן תוחלט דרך המשך הטיפול בתיקים.
נימוקים
בית הדין בחר לתת החלטה בגירושין לפני החלטה בשאלת סמכות, בהסתמך על ההסכמה בין הצדדים. על סמך ההחלטה של בית המשפט העליון בבג"ץ 5747/03 (פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול), ניתן להכריע בעניני רכוש של בני זוג בטרם סידור הגט, כל עוד קיימת קביעת גירושין של בית הדין הרבני. קביעת בית הדין כי "תביעת האשה לגירושין מתקבלת" עומדת בתנאי זה, כלומר קיימת קביעת גירושין. בית הדין הביע התנגדות להחלטת בית המשפט לעניני משפחה שקבע כי תביעת הגירושין אינה כנה, תוך התעלמות מקביעת הגירושין שכבר התקבלה. בית הדין הדגיש כי בית המשפט פעל בניגוד לכללים של כיבוד הדדי בין הערכאות וחרג מכללי הצדק הטבעי.
טקסט מלא של הפסק ←
אי היגררות לריב סמכויות בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אלמליח הרב שלמה תם הרב יצחק מרוה הרב גדעון שריון ל במרחשון התשע"א בא כוח הצד א עו"ד אבי גפן בא כוח הצד ב עו"ד אבי עמרמי חלוקת רכוש - כריכה נושא הדיון: אי היגררות לריב סמכויות בהחלטה שניתנה על ידינו ביום י"ג טבת תש"ע (30.12.2009), נאמר: "ביה"ד מאשר עקרונית את הסכמת הצדדים להתגרש". קביעה זו הינה פסק דין לגירושין בהתאם לאמות המידה של גדרי ההלכה והמשפט האזרחי בישראל. באותה עת לא נזקקנו לתת החלטה בשאלת סמכות בית הדין מאחר וסברנו כי שני הצדדים מעוניינים בגירושין. זאת, חרף דברי האשה בדיון על רצונה בשלום בית. דברים אלו ביטאו משאלת לב לא ריאלית, והיה ברור מדברי האשה כי לנוכח המצב העובדתי ביחסים שבין בני הזוג, היא מעוניינת להתגרש לאחר שבית הדין יכריע בנושא הרכוש. שאלת הסמכות לא היתה שנויה אז במחלוקת מהותית, וממילא לא היינו זקוקים להידרש להכרעה בה. לאור זאת, סברנו שיש לתת באופן מיידי פסק דין לגירושין בהתאם להסכמת הצדדים וקבענו הוראות לענין המשך הדיון בתביעה הרכושית. בהחלטתנו צעדנו בדרך שנקבעה בהחלטה קודמת בתיק 2984-21-1 פלונית נ' פלוני (פורסם באתרים משפטיים), שניתנה ע"י הרכב שונה של בית הדין, בהשתתפות אב בית הדין של המותב הנוכחי. ההחלטה האמורה אושרה ע"י בית המשפט העליון ב-בג"ץ 5747/03 פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול פ"ד נח(5) 776. ראויים לציון דברי הנשיאה ביניש (שם, 786): נוסיף עוד כי בהחלטתו עמד בית-הדין הרבני האזורי בהרחבה על הטעמים ההילכתיים והמעשיים התומכים בכך שההכרעה בענייני הרכוש של בני-הזוג תיעשה בטרם סידור הגט ביניהם. טעמים אלה פורטו לעיל (פיסקה 2), ואיננו רואים להתערב בהם. נציין רק כי על-פי פסיקתו של בית-משפט זה מימים ימימה, תנאי להכרעתו של בית-הדין הרבני בענייני רכוש הוא פסיקת גירושין (ראו: בג"ץ 23/76 נאווי נ' בית-הדין הרבני הגדול לערעורים [2], בעמ' 516). במקרה דנן קבע בית-הדין הרבני כי "תביעת האשה לגירושין... מתקבלת: הצדדים יתגרשו כהסכמתם, במועד שייקבע על-ידי בית-הדין...". קביעה זו היא פסיקת גירושין, ולפיכך אין מניעה כי בית-הדין יכריע בענייני הרכוש של הצדדים בטרם סידור הגט ביניהם (ראו בג"ץ 635/82 וינברג נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו [3], בעמ' 258). מסתבר כי לימים נתגלעה מחלוקת בענין סמכות שדרשה הכרעה, והענין הובא לפתחו של בית המשפט לעניני משפחה (השופטת שפרה גליק), שהחליט בתיק תמ"ש 28231-03-10, ביום י"ד אב תש"ע (25.7.2010) כי הוא מוסמך לדון בתביעת הרכוש שהוגשה שם ע"י הבעל. בית המשפט קבע כי תביעת הגירושין אינה כנה, והתעלם מן העובדה כי תביעת הגירושין התקבלה לגופה וכבר ניתן פסק דין לגירושין. אנו מסתייגים מן הנימוקים שרשם בית המשפט בהחלטתו, ומקביעתו התמוהה – שנעשתה בניגוד לכללי הכיבוד ההדדי של הערכאות – כי החלטת בית הדין שצויינה לעיל נעשתה כביכול תוך חריגה מכללי הצדק הטבעי. בשלב זה, לא ניתן החלטה לענין סמכות בית הדין בענין הרכוש ולא נדון בתביעה הרכושית לגופה. הצדדים יגישו הודעות עדכון בתוך 3 חודשים, ולאור האמור בהן יוחלט על דרך המשך הטיפול בתיקים שבפנינו. ניתן ביום ל' במרחשון התשע"א (07/11/2010) הרב יצחק אלמליח - אב"ד הרב שלמה תם - דיין הרב יצחק מרוה - דיין