קושן שנמסר לצורך בדיקה ולא הוחזר
סיכום
התובע תבע את הנתבע על החזרת קושן (פריט בעל ערך רגשי) שטען כי מסר לו לבדיקה לפני כמה שנים ולא הוחזר. הנתבע הכחיש את קבלת הקושן וטען כי אינו זוכר דבר כזה, וכי הקושן אינו ברשותו. בדיקת עדויות העדים שהביא התובע לא אישרה שהנתבע קיבל את הקושן, והעדים רק טענו שהתובע תבע את הקושן בבית הכנסת מג' (צד שלישי). בית הדין קבע כי התובע לא הוכיח כי הנתבע קיבל את הקושן, וכן קבע כי מאחר שהקושן בעל ערך רגשי בלבד וספק אם יש לו שווי כספי, אין מקום לחייב את הנתבע בשבועת היסת. בית הדין פטר את הנתבע מהתביעה.
עובדות
התובע טען כי מסר קושן (ירושה משפחתית) לנתבע לצורך בדיקה לפני כמה שנים. הנתבע הכחיש את קבלת הקושן וטען כי אינו זוכר דבר כזה ושהקושן אינו ברשותו. התובע הגיש תביעה מקבילה נגד ג', אך ג' הכחיש או שתק לגבי שיש הקושן אצלו. התובע הנציא עדים שטען שיודעים על המקרה, חלקם קרובים לתובע. העדים לא ראו את הנסירה של הקושן לנתבע ולא שמעו הודאת בע"ד בדבר זה. חלק מהעדים טענו שהתובע תבע את הקושן בבית הכנסת מג'.
החלטה
בית הדין קבע כי התובע לא הוכיח שהנתבע קיבל את הקושן. עדויות העדים לא הצביעו על קבלת הקושן על ידי הנתבע, אלא רק על כך שהתובע תבע את הקושן מג' בבית הכנסת. בית הדין קבע כי אין מקום לחייב את הנתבע בשבועת היסת, משום שמאחר שהקושן בעל ערך רגשי בלבד וספק אם יש לו שווי כספי, אין עילה לשבועה. בית הדין פטר את הנתבע מהתביעה.
נימוקים
בית הדין הסביר כי על מנת להוכיח קבלת של חפץ על ידי הנתבע, יש צורך בהוכחה ברורה. עדויות העדים שהנציא התובע לא הוכיחו זאת - לא ראו את הנסירה ולא שמעו הודאה על קבלת הקושן. בנוסף, בית הדין התייחס לשאלת שבועת היסת. על פי הנתיבות (סימן קמ"ח, סעיף א'), דבר שאינו שווה לכל העולם אין לשלם עליו אם הזיקו. מאחר שהקושן בעל ערך רגשי בלבד וספק אם יש לו שווי כספי, אין עילה לשבועת היסת. שבועה כזו נדרשת רק על דבר ששוויו לפחות פרוטה, וכאן לא ניתן להוכיח ערך כספי כזה.