טעות בשטח דירה
סיכום
קוֹנֶה טוֹעֵן כִּי הִטְעָה אוֹתוֹ הַקַּבְלָן בִּשְׁטַח הַדִּירָה. הַקַּבְלָן אָמַר שִׁטְחָהּ כ-110 מ״ר, אַךְ מֵדִידַת אַדְרִיכָל נִמְצָא רַק 105 מ״ר. הַקוֹנֶה תָּבַע בִּטּוּל הַמַּקָּח בִּטַּעֲנַת אוֹנָאָה בְּמִדָּה וּמִשְׁקָל. בֵּית הַדִּין פָּסַק שֶׁהַמַּקָּח קַיָּם וְאֵין לַקוֹנֶה טַעֲנַת בִּטּוּל, מִשּׁוּם שֶׁ(א) הַהַבְדֵּל פָּחוּת מִשִּׁשִּׁית, (ב) הַקוֹנֶה הִכִּיר אֶת הַדִּירָה וְרָאָה אוֹתָהּ בְּשִׁלְמוּתָהּ, (ג) קִבֵּל בְּיָדוֹ אֶת הַתּוֹכְנִיּוֹת וְיָכוֹל הָיָה לַחְשֹׁב אֶת הַשִּׁטְחַ בְּעַצְמוֹ, וּ(ד) עַל פִּי הָעֲקְרוֹן שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיָּכוֹל הַקוֹנֶה לְהַבְחִין מִיָּד, אַמְרִינַן שֶׁסַּבַּר וְקִבֵּל.
עובדות
רְאוּבֵן רָצָה לִקְנוֹת דִּירָה מֵקַבְלָן. הַקַּבְלָן אָמַר לוֹ שִׁטְחַ הַדִּירָה הוּא כְּ-110 מ״ר נְטוּ. הַקוֹנֶה בָּא לִרְאוֹת אֶת הַדִּירָה בְּשִׁלְבֵי גָּמָר, וְנִשְׁמְרוּ בֵּינֵיהֶם עַל פִּרְטֵי הַמְּכִירָה וְנַחְתַּם חוֹזֶה. טֶרֶם נִכְנַס לַדִּירָה, הֵבִיא אֶת תּוֹכְנִיּוֹת הַדִּירָה לְאַדְרִיכָל, שֶׁהֵעִיד שִׁטְחַ הַדִּירָה הוּא 105 מ״ר בִּלְבַד. הַקַּבְלָן הוֹדָה שֶׁאָמַר כְּ-110 מ״ר אָךְ זָעַם כִּי זוֹ הָיְתָה טָעוּת בְּלִי כַּוָּנָה.
החלטה
הַמַּקָּח קַיָּם וְאֵין לַקוֹנֶה טַעֲנַת בִּטּוּל מַקָּח. הַפְּסִיקָה בֵּאֲרָה כִּי: (1) בֶּטַח שֶׁשִּׁטְחַ הַדִּירָה פָּחוּת מִשִּׁשִּׁית מִן הַמְּוֻעָד, וְתוֹם זֶה אֵין דִּין בִּטּוּל מַקָּח. (2) הַקוֹנֶה הִכִּיר וְיָדַע אֶת הַדִּירָה בְּשָׂכְלוֹ הַשָּׂכֵל וְרָאָה אוֹתָהּ בְּשִׁלְמוּתָהּ, וּבְכָך אִין טַעֲנַת אוֹנָאָה. (3) הַקוֹנֶה קִבֵּל בְּיָדוֹ אֶת תּוֹכְנִיּוֹת הַדִּירָה וְיָכוֹל הָיָה לַחְשֹׁב בְּעַצְמוֹ אֶת הַשִּׁטְחַ. (4) לְפִי הָעִקָּרוֹן שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁנִּתַּן לַקוֹנֶה הַאַפְשָׁרוּת לְהַבְחִין מִיָּד קֹדֶם גְּמַר הַמַּקָּח, אוֹמְרִים שֶׁ"סַבַּר וְקִבֵּל" (קִבֵּל עַל עַצְמוֹ).
נימוקים
בֵּית הַדִּין הִסְתִּיר עַל פִּי הַדִּיּוּן בְּבַבָּא בָּתְרָא קו א-ב וּמַחְלוֹקֶת הַפּוֹסְקִים בִּדְבַר אוֹנָאָה בִּמְקוֹם שֶׁהַקוֹנֶה הִכִּיר אֶת הַדָּבָר. הַרַשְׁבַּ"ם כָּתַב שֶׁכִּי הַלּוֹקֵחַ יוֹדֵעַ אֶת הַשָּׂדֶה אוֹ אֶת הַדִּירָה, אֵין כָּאן מַקַּח טָעוּת. הַמַּאִירִי הוֹסִיף שֶׁהַדִּין הוּא רַק כַּאֲשֶׁר הַמּוֹכֵר לֹא זִכַּר אֶת הַשִּׁטְחַ בְּשָׁעַת הַקְּנִין. הַרַמְבַּ"ם הִשְׂתִּיר קוֹנִים שֶׁ"יוֹדֵעַ אוֹתָהּ וְאֶת מְצָרֶיהָ וְכִבַּר הוֹרְגַּל בָּהּ". הַבֵּית הִדִּין גַּם הִצְטָרַף לְדַעַת הָעֲקִּרוֹן שֶׁ"בִּמְקוֹם שֶׁיָּכוֹל הַקוֹנֶה לְהַבְחִין לְאַלְתַּר, אֵין טַעֲנַת מוּם", לְפִי הָרַב הַמָּגִיד וּשְׁאָר פּוֹסְקִים.