פתחי תשובה על חושן משפט 132
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואם ערבה בשטר. עבה"ט עד וז"ל הש"ך ולדידי צ"ע כו' וכיון דאוזיף בשטרא אף שלא שעבד מטלטלי אגב קרקע גובה וע' ספר חידושי רע"ק איגר ז"ל בסוף הספר בליקוטים מס' ב"ב קל"ט ע"ב שכתב עליו ולענ"ד דברי הסמ"ע נכונים דדוקא בשעבד מטלטלי אג"ק גובה אבל בלא שעבד לא והיינו דהא דאמרינן במקום פסידא לאחריני לא הוי הבעל לוקח זהו היכא שאם היה יורש היה חייב מדינא משום הכי הוי פסידא דאחריני במה שנתרצה לדונו כלוקח אבל היכא דמדינא דהש"ס גם אם הוא יורש לא מחייב רק מתקנה בזה יש לומר דבעל דהוי כלוקח לא נכנס בכלל התקנה ודומה לזה כתבו תוספת לענין שומא הדרא כו' ואם כן דברי הסמ"ע נכונים והיינו דבלא אגב אינו גובה דדיינין לבעל כלוקח ול"ש דהוי פסידא דאחריני דהרי אם היה יורש ג"כ אינו גובה דמטלטלי לא משתעבדי מדינא דהש"ס רק בתר תקנת הגאונים כו' אבל בבאו"ג. הוי איפכא דמדינא גובה אף מלקוחות רק מפני תקה"ש תקנת הגאונים דלא לגבי בזה י"ל איפכא דהבעל הוי כיורש ול"ש מפני פסידא דבעל לשוויה כלוקח דהרי אף אם הוא לוקח מדינא גובה ממנו רק מתקנ' א"ג ולזה י"ל דבעל לא נכנס בכלל תקנה דהוי יורש בזה מיושב גם קושיית הסמ"ע מש"ס קי"ב כו' אולם יש לדין במטלטלי בלא אגב רק באפותיקי כו' ע"ש עוד. ומ"ש הבאר היטב עוד בשם הש"ך מיהו כל זמן שהמטלטלין אינם בעין אבל אם הם בעין גובה מהם אפי' במלוה ע"פ דלא גרע מלות' כו' ע' בחידושי רע"ק שם שכתב שדברים תמוהים הן דהדבר ברור להמעיין ברמב"ם דמקור הדין בהלואה בעין הוא ברמב"ם פכ"ו מה' מלוה ומרדכי פרק י"נ ומבואר שם דדוקא בגוף מעות הלואה יש שייכות בזה למלוה וגם בזה כתב הנ"י ס"פ י"נ ובהה"מ שם לחלוק דמ"מ כיון שנטלה להוציאה הוי כשאר מטלטלין אבל במטלטלין שלה שהכניסה פשיטא דהוי כלוקח וכ"כ בהרשב"ם שם ועמדה ונשאת והכניסה לו נ"מ כו' ודברי הש"ך צריכין עיון ע"ש. גם בתומים השיג על הש"ך בזה והסכים עמו בנתיבות המשפט גם בספר בית מאיר לאה"ע סי' ל"א ס"ד תמה על הש"ך בזה ע"ש ועיין עוד בב"ש בחה"ע שם ובשו"ת שבסוף ספר מנחת יעקב סי' ב' ובס' בית מאיר שם עוד מענין זה: