בית הדין האזורי תל-אביב-יפו דן בבקשת אישה אמריקאית להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד בעלה, אף שלא הם אזרחי או תושבי ישראל. בית הדין קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעת מזונות של אישה יהודייה כנגד בעלה היהודי, אפילו אינם אזרחי ישראל. בית הדין היה משוכנע שמדובר במקרה עיגון חמור ושהבעל משתמש בתנאי שהגט יסודר בחו"ל כדי להמשיך ולעגן את האישה. בהתאם לסעיף 7ב של חוק בתי דין דתיים, בית הדין אישר את בקשת הצו לעיכוב היציאה מן הארץ כנגד הבעל.
עובדות
שני הצדדים הם יהודים, אזרחי ארצות הברית, ואינם אזרחי או תושבי ישראל. האישה הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה בטענה של עיגון (סרבנות גט). בעלה טוען כי רוצה גירושים אך מעוניין שהגט יסודר בארצות הברית. בתיק קיימים פסקי דין של בתי דין בארה"ב החייבים את הבעל במתן גט. בית הדין משוכנע שהנתבע עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.
החלטה
בית הדין קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעת מזונות של אישה יהודייה כנגד בעלה היהודי, גם כאשר שני הצדדים אינם אזרחי ישראל, בהסתמך על פסק דינו של הנשיא ברק בעניין בג"ץ 1796/03. בית הדין אישר את בקשת האישה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל בהתאם לסעיף 7ב של חוק בתי דין דתיים.
נימוקים
בית הדין ראה בעיגון חמור, שכן שני הצדדים אינם רוצים זה את זה, והבעל משתמש בתנאי שהגט יסודר בחו"ל כדי להמשיך ולעגן את האישה. בנוסף, בית הדין היה משוכנע כי הנתבע עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי היעדרו עלול להכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק הדין. בית הדין הדגיש כי הוא מפעיל את סמכותו בזהירות ובמקרים נדירים בלבד.
טקסט מלא של הפסק ←
עיכוב יציאה לצורך תביעת מזונות בבני זוג שאינם אזרחי ישראל ותושביה בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב חיים שלמה שאנן הרב מרדכי בר אור הרב שלמה שטסמן ט"ז בכסלו התשע"א ביטול צו עיכוב יציאה נושא הדיון: עיכוב יציאה לצורך תביעת מזונות בבני זוג שאינם אזרחי ישראל ותושביה בפני בית הדין תלויה ועומדת תביעת מזונות של האישה מדין מעוכבת להינשא מחמתו. בית הדין מודע לכך ששני הצדדים הינם יהודים אזרחי ארה"ב ואינם אזרחי ישראל. מכל מקום, על פי פסק דינו של הנשיא ברק בעניין (בג"ץ 1796/03) נתונה לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת מזונות אשר הגישה אישה יהודייה כנגד בעלה היהודי אף ששני הצדדים אינם אזרחי ישראל - שכן, לעניין תביעת מזונות אין הכ[כתובת] לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),התשי"ג-1953. בית הדין מוצא לנכון להבהיר שהוא מפעיל סמכות זו בזהירות המתחייבת,במידה ובמשורה ובמקרים נדירים בלבד. בית הדין משוכנע שמדובר במקרה עיגון חמור. שני הצדדים אינם רוצים זה את זה ומאשימים זה את זה בהאשמות שאין חמורות מהם. דברי הבעל בפני בית הדין שהוא חפץ בגירושין אלא שרצונו שהגט יסודר בארצות הברית נראים לבית הדין כדברים הנאמרים מהפה ולחוץ וכבחירה בדרך שתאפשר לו להמשיך ולעגן את האישה. בתיק בית הדין מצויים פסקי דין של בתי דין בארה"ב אשר חייבו את בעל במתן גט, ועל פניו קיימות - לפחות לכאורה - ראיות התומכות בעילת תביעת המזונות מדין מעוכבת להינשא מחמתו. ביה"ד גם משוכנע שהנתבע עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממשוכת ושהיעדרו מן הארץ עלול להכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק הדין. בנסיבות אלו, ובהתאם לסמכותו על פי סעיף 7ב לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז -1956),נעתר בית הדין ביום ח' כסליו התשע"א (15.11.2010) לבקשת האישה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל. לפנינו בקשת הבעל לביטול צו עיכוב יציאה שניתן ביום ח' כסליו התשע"א (15.11.2010). ביה"ד קובע דיון בבקשה לביטול עיכוב היציאה ליום חמישי י"ט כסלו תשע"א (25.11.2010) בשעה 9:00. ניתן לפרסם החלטה זו לאחר השמטת פרטים מזהים - כמקובל. ניתן ביום ט"ז בכסלו התשע"א (23/11/2010) הרב חיים שלמה שאנן - אב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור - דיין הרב שלמה שטסמן - דיין