בקשה לביטול גירושין

רקע עובדתי א. בית הדין שלנו אישר בקשת גירושין משותפת של הצדדים ונתן פסק דין לגירושין בהסכמה ביום י"ח אלול תשס"ח (18.9.2008). כעבור זמן מה, סודר גט פיטורין בין הצדדים בהרכב הגיטין של הרה"ג משה אביטן שליט"א. ב. לפנינו תביעת הבעל לאיון הגירושין ולקביעה הצהרתית של בית הדין, ולפיה – גט הפיטורין שסודר בין הצדדים היה פיקטיבי, וזאת לנוכח העובדה שהצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת לאחר הגירושין. ג. הערת פתיחה מתחייבת: לא רוח טהרה נכנסה בבעל פתעפתאום לאחר ארבע שנות גירושין ואף לא חשש ודאגה כנה – שמא תחטא אשת נעוריו – מדריכה את הבעל ומדירה שינה מעיניו. מניעים כלכליים מפולפלים הביאו את הבעל להגיש תביעה מוזרה זאת. ד. בית הדין קיים שני דיונים בעניינם של הצדדים. כבר בתחילת ההליך הבהיר בית הדין, שנראה לכאורה כבר על פני הדברים כי זוהי תביעה מופרכת שאין לה כל מקום. בית הדין אף הציע לתובע למשוך את תביעתו. משעמד התובע על דרישתו לקיים את ההליך, נעתר בית הדין לבקשתו, אך הבהיר, שככל שתידחה התביעה יחויב התובע בהוצאות משפט. ה. הבעל טוען שהצדדים המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת לאחר הגירושין. לאישוש טענתו העיד הבעל בפני בית הדין כמה עדים. דבר זה מלמד, לטענתו, שהגירושין היו פיקטיביים. על אף שכל עדי הבעל היו פסולים מחמת קורבה או מחמת עברה או מחמת היותם נוגעים בדבר, או בשל כל הסיבות גם יחד, אנחנו נכונים לקבל את טענת הבעל – וזאת נוכח העובדה שהאשה מודה שהתגוררה עם הבעל תחת קורת גג אחת לאחר הגירושין. ו. לטענת האשה, היא נאלצה להיענות ללחץ של הבעל, שהוא עבריין סדרתי ערמומי ומניפולטור, ולאפשר לו להתגורר בדירה, אך לדבריה, הם חיו בחדרים נפרדים ולא קיימו יחסי אישות. ז. במהלך הדיונים התברר שהבעל שולח את ידו גם בניהול עסקי זנות וזימה, בסיוע אשה נכרייה צעירה ממוצא רוסי בשם קטרינה, אשר מסייעת לו בניהול עסקיו המסועפים והמפוקפקים. כפי שהתרשם בית הדין, קטרינה אינה עוסקת רק בפעילויות עסקיות, אלא גם משמשת כפילגש של הבעל במשרה מלאה. לדברי האשה – וניכרים דברי אמת – בעלה כלל לא היה נזקק לה, שכן הוא חי חיי זוגיות מלאים עם פילגשו הצעירה. דיון הלכתי ח. העושה פעולה וטוען שהיה בלבו שלא תחול או שתחול בתנאים מסוימים, אף על פי שנראים דבריו, על פי דין תורה אין מקבלים את דבריו שכן "דברים שבלב אינם דברים", ואין משגיחים על הכוונה, והדברים הולכים אחר הפה ואחר המעשה (שו"ע חו"מ סימן ר"ז סעיף ד'. ועיין גם שו"ת נודע ביהודה קמא סימן נ"ט). מכל מקום, כבר כתבו הפוסקים שככל שישנו אומדן דעת מוכח, יש מקום ליתן משקל ולהתייחס לכוונה (רמ"א שם). ט. ככל שאנו עוסקים בענייני גיטין וקידושין, כתבו הפוסקים שאין הולכים בהם אחר אומדנות והוכחות. כך כתב בעל "ערוך השולחן" (אבן העזר הלכות קידושין, סימן מב סעיף ח) בהסתמך על דברי הרמ"א שם בסעיפים א' וד' שיסודם בדברי המהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג סימן תתקצ"ג): "דבגטין וקידושין אין הולכין רק אחר המעשה הגלויה ולא אחרי המחשבות, אף אם ידענו בבירור שהמחשבה היא להיפך המעשה." קביעה הלכתית זו מביאה אותנו לדחייה על הסף של תביעת הבעל. י. בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף יב) הביא חריג אחד לכלל והוא: "אם עדי הגט מרגישים שאינו על דרך אמת אלא על דרך שחוק והיתול." יובהר כי העדים הרלוונטיים הינם עדי החתימה ועדי המסירה של הגט ולא קרובי הצדדים המובאים לבירור השמות ומכונים בטעות "עדים". נציין כי במקרה שלפנינו אפילו לא נטענה טענה שמסדר הגט או הסופר והעדים הרגישו שמדובר בגירושין על דרך שחוק והיתול. יא. נציין שאת הגט סידר דיין חשוב, מוערך ובעל ניסיון, שנחשב כאחד מגדולי מסדרי הגיטין, ואין כל ספק שהוא השתכנע שהצדדים רוצים בגירושין ולכן סידר את הגט ונתן בסופו של יום תעודת גירושין לצדדים. יב. אמנם "החזון איש" רוח אחרת עמו בעניין זה, ובספרו הגדול (אישות סימן נב ס"ק ג) כתב על דברי המהר"ם מרוטנבורג, שלא כלל הוא שאין אומדנא מוכחת באשת איש, והיכן שישנה אומדנא מוכחת, אין חילוק בין קידושין לשאר עניינים, ויש להתייחס לכוונה. יג. מכל מקום, במקרה שלפנינו בוודאי לא ניתן לקבוע שיש אומדן דעת המוכיח שבעל והאשה לא נתכוונו לגירושין. זאת ועוד: לבעל יש פילגש, ולא זו בלבד שאין הוא מסתיר אותה, אלא אף זו – הוא מציג כבתזוג צמודה בראש כל חוצות, כמו גם בחוזים ובמסמכים. בנסיבות אלו, ניתן לקבוע חדמשמעית שישנו אומדן דעת המוכיח שהצדדים התכוונו לגירושין. יד. אם יצטרפו חבריי לדעתי, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. טו. הצדדים מודים שחיו לאחר הגירושין תחת קורת גג אחת, ואם כן – על פי דברי השו"ע (אבן העזר סימן קמ"ט סעיף א) האשה צריכה גט שני. מכל מקום, בנסיבות העניין ייתכן שאין צורך בגט שני, שכן אין ספק שהבעל נכנס לגדר "פרוץ בעריות", ולאור דברי הרדב"ז ( שו"ת חלק א' סימן שנא) ודברי בעל " אבני מילואים" (סימן לג ס"ק א) – בפרוצים לזנות ולעריות אין אומרים "חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". מכל מקום, מהיות טוב, יש מקום לסדר לצדדים גט לחומרא. הרב שלמה שטסמן – דיין אני מסכים ומצטרף לפסק הדין אשר כתב הרה"ג שלמה שטסמן שליט"א. אוסיף כמה הערות. כאשר מסדר הגט והעדים הנוכחים בגט אינם רואים כל הסתייגות, הגט הוא מוחלט ואינו ניתן לביטול. יתר על כן, אפילו "גילוי דעת" אינו כלום בגט: אם הבעל ימנה שליח ולאחר מכן ירדוף אחריו לבטלו, והשליח שם אטמים באוזניו ולא הבין מה כוונת המשלח, הגט כשר. בני זוג העושים במתכוון "טקס" מסירת גט, וכוונתם היא להערים על שלטונות או על בעלי חוב ואחרים, לא רק שערמתם לא תועיל, והם גרושים כדין, אלא שיש לנו להוקיעם ולחייבם בהוצאות, כי למחרת כל בן זוג אשר ירצה "לסחוט" את בן זוגו יודיע שהגט היה פיקטיבי והלה יאלץ להתדיין ולהוציא הוצאות על עורכי דין. יש לציין כי ביה"ד הודיע כבר בתחילת הדיונים כי ייתכן שיחויבו בהוצאות משפט. התביעה היא הזויה ונועדה לצורך הוצאת כספים שלא כדין, על כן יש לחייב את התובע בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ שישולמו לנתבעת. הרב חיים שלמה שאנן – אב"ד סוף דבר, אנחנו דוחים את התביעה ומחייבים את התובע לשלם לנתבעת 10,000 ₪ הוצאות משפט. מהיות טוב, ולאחר שיקול דעת הלכתי מחליט בית הדין שיש לסדר לצדדים גט לחומרא. המזכירות תקבע מועד לסידור הגט. מי מהצדדים אשר לא יתייצב לסידור הגט יוכנס לרשימת מעוכבי החיתון. ניתן לפרסם את פסק הדין בהשמטת שמות הצדדים. ניתן ביום כ"ט בסיון התשע"ג (07/06/2013). הרב חיים שלמה שאנן – אב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור – דיין הרב שלמה שטסמן – דיין