סיכום
קונה דירה נתן לקבלן שיק בשקלים בתמורה לחוב צמוד לדולאר. השיק חזר ללא כיסוי. הקונה טען שחייב רק בשקלים לפי הכתוב בשיק, כיוון שפרע את החוב הדולארי בשיק. הקבלן תבע לתשלום בשקלים לפי שער הדולאר ביום הפרעון. בין לבין ירד שער הדולאר בעשרה אחוזים. בית הדין פסק שהשיק שחזר ללא כיסוי אינו מהווה פרעון של החוב, וממילא החוב הדולארי הקודם נשאר בעינו. לכן, על הקונה לשלם לקבלן בשקלים לפי השער היציג של הדולאר ביום הפרעון בפועל, ולא לפי הערך הנקוב בשיק.
עובדות
קונה דירה נתן לקבלן שיק בשקלים המחושב לפי שער היציג של הדולאר ביום הנתינה. השיק היה בתמורה לחוב צמוד לדולאר. השיק חזר ללא כיסוי. הקונה הציע לכסות את ההמחאה תוך שבוע, אך הקבלן דרש תשלום מיידי במזומן לפי השער היציג של היום. בין לבין ירד שער הדולאר בכעשרה אחוזים.
החלטה
על הקונה לשלם לקבלן בשקלים לפי החוב הדולארי המקורי, בשער היציג של הדולאר ביום הפרעון בפועל, ולא לפי הערך הנקוב בשיק שחזר ללא כיסוי. השיק שחזר ללא כיסוי אינו מהווה פרעון של החוב הדולארי, וממילא החוב המקורי נשאר בעינו.
נימוקים
בית הדין ניתח את מעמדו של השיק מכמה זוויות: (1) לפי השיטות שהשיק הוא הוראת תשלום בלבד - אין פרעון עד שהבנק מכבד את השיק בפועל, וכיוון שהשיק חזר ללא כיסוי, החוב הדולארי נשאר בעינו. (2) לפי השיטות שהשיק דינו כשטר חוב - כאשר השטר לא מכובד על ידי הבנק, המקבל יכול להחזיר אותו בטענה שלא הסכים לקבלו כפרעון, ובכך קם החוב הקודם. (3) כיוון שהשיק היה חסר כיסוי, הוא נחשב כ'חספא' (דבר חסר ערך) וללא משמעות. בחוב צמוד לדולאר, למשמעות יש חשיבות לכל יום, ולכן ביום הפרעון בו לא הוכבד ההמחאה, הפרעון לא נחשב תקף. בית הדין הסתמך גם על מנהג העולם וחוקי המדינה שלפיהם שיק שלא הוכבד נחשב כחוב שלא פרוע.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:752 שיק שחזר ללא כיסוי, ושניתן בתמורה לחוב צמוד לדולאר עובדות קונה דירה נתן לקבלן שיק בשקלים, לפי ערך של שער יציג ביום הנתינה. השיק חזר ללא כיסוי. הקבלן תבע את הקונה, וזה אמר שתוך שבוע ידאג לכיסוי ההמחאה. הקבלן אמר מפורש שאינו מסכים ומבקש שיביא לאלתר במזומן לפי השער היציג באותו יום. בין לבין ארע פיחות בשער הדולאר בכעשרה אחוזים. הקונה טוען שחייב לשלם רק בשקלים לפי הכתוב בשיק, הואיל ואת החוב הדולארי פרע בשיק, וכעת יש עליו חוב בשקלים כתוצאה מהשיק שחזר. הקבלן טוען שעליו לשלם ע"פ שער היציג ביום התשלום. פסק הדין ל ענין מעמדו של השיק, עיין מש"כ בח"א סי' כא . וזה ברור דלשיטות הסוברות דשיק דינו כהוראת תשלום אך אין כאן כל תשלום עד הפרעון בפועל, שהקונה לא שילם כלום עד אשר יקבל הקבלן את כספו, וא"כ נשאר עליו החוב צמוד לדולאר. גם לשיטות הסוברות דדין השיק כדין ממרני או שטר חוב, י"ל דכל זה כשהשטר כובד ע"י הבנק, אך כאשר השטר לא כובד ע"י הבנק, וזמן הפרעון הוא ודאי חלק עיקרי מהסכמת המקבל לקבל שטר חוב במקום מזומנים, א"כ יכול המקבל להחזיר את השטר חוב לנותן בטענה של אדעתא דהכי לא הסכמתי לקבל את השיק כפרעון, וקם וגם ניצב חובו הקודם. ועוד, דבשעה שהשיק היה חסר כיסוי, א"כ הוי לגבי המקבל חספא בעלמא, ואף שיתכן ותוך שבוע היתה המחאה מכובדת, אך בחוב צמוד לדולאר שיש משמעות לכל יום, פשוט דכיון דביום התשלום ההמחאה לא כובדה, הוי הפרעון כחספא בעלמא וחייב לו את החוב הקודם. ואף למש"כ דאפשר דדין השיק כמעמד שלושתן ע"י כתב - נחלקו הראשונים אם יכול במעמד שלושתן כשהמחהו אצל שלישי, לחזור על החייב הראשון. עיין בגמ' ב"מ קיב,א, ברי"ף ב"מ (סח,א בעמוה"ר), ברמב"ם בהל' מלוה ולוה פ"טו ה"ג, ובתש' הראב"ד המובאת בבעל התרומות (שער כח א,ג). לדעת הראשונים הנ"ל, בליכא ערמה, אינו חוזר על הנותן. לדעת ראשונים אחרים - העיטור (אות ה, ערך המחאה), הרא"ש בתש' (סט,ט), מבואר דאינו חוזר על הראשון. ועיין בש"ך חו"מ קכו, לח שאסף כעמיר גרנה את דעות הראשונים והסיק דהוי ספיקא דדינא. ודעת הרמ"א להורות עיקר שיכול לחזור על הנותן. והנה בנדו"ד שלא היה כיסוי לשיק, אליבא דכ"ע חשיב כערמה, שהרי ידע את מצב החשבון, והוי ערמה בהמחהו אצל הבנק, ואף לשיטות הסוברות שאינו חוזר, מ"מ בערמה חוזר. ואף אם נתן שיק של אחרים, אף אם ודאי ליכא למיחש לערמה, חוזר בשיק על החוב הראשון ולא הוי חוב חדש, מכח מנהג העולם וחוקי המדינה שיכול לחזור בשיק של צד שלישי על הנותן (אם אינו טוען לאו בעל דברים דידי את, וכנדו"ד שאינו יכול לטעון כן), דבכל מקום שפרע בשיק שלא כובד, ע"פ החוק נחשב החוב כלא פרוע, עיין מש"כ בזה בח"א כא,כו . ע"כ בכל ענין על הקונה לשלם למוכר בשקלים ע"פ השער היציג נכון ליום הפרעון. מסקנות א. שיק שחזר ללא כיסוי וניתן בתמורה לחוב דולארי, על הנותן לפרוע בשקלים לפי החוב הדולארי נכון ליום הפרעון, ולא ע"פ השקלים הנקובים בשיק. ב. האמור לעיל הינו גם אם דינו של השיק כמעמד שלושתן ע"י כתב. נושאים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > המחאת חיובים > מעמד שלושתן > אפשרות החזרה שטרות > שטר חוב - שובר לשטר > צ'ק > גדרו > הוראת תשלום או שטר התחייבות צ'ק > גדרו > כשהבנק לא מכבד אותו צ'ק > גדרו > כשהיה חסר כיסוי צ'ק > גדרו > כמעמד שלושתן מקורות בבלי בבא מציעא דף קיב עמוד א רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק טו הלכה ג שולחן ערוך חושן משפט קכב-קכח - הלכות הרשאה סימן קכו סעיף ט