עובדות
חוזה בין קונה דירה לקבלן קבע זמן פרעון ספציפי. קונה קיבל משכנתא בנק מספר ימים לפני מועד הפרעון בצורת שיק בנקאי שהקבלן היה המוטב בלבד. קונה פנה לקבלן עם השיק מיד לאחר קבלתו, אך קבלן סירב לקבל את התשלום בטענה שעדיין לא הגיע הזמן המוסכם בחוזה. בתקופה זו חלו תנודות משמעותיות בשער הדולאר וחל פיחות. קונה פנה למנהל המכירות של הקבלן, שלא ידע שעדיין לא הגיע הזמן, קיבל את השיק ונתן קבלה לפי שער הדולאר ביום ההצגה. קבלן, ששמע על כך מספר שעות מאוחר יותר, ביקש חזרה את השיק. קבלן הפקיד את השיק לחשבונו רק שלוש ימים אחר כך, ביום הקבוע בחוזה לפרעון.
החלטה
קבע בית הדין מספר עקרונות: (1) כאשר מועד פרעון קבוע בחוזה וקיים חשש להפסד למלוה בקבלת הכסף קודם הזמן (כמו תנודות בשער מטבע), יכול המלוה להתנגד לתשלום מוקדם; (2) ההגנה זו חלה אפילו כאשר האונס (ההפסד) עדיין לא קיים אלא עשוי להתרחש בתקופה בין התשלום המוקדם למועד הפרעון; (3) כאשר צפוי פיחות במטבע, יכול המקבל להגן על עצמו בקניית מטבע חוץ; (4) ניהול התשלום צריך לחושב לפי שער קניית הדולאר בזמן סביר מקבלת השיק (כארבע שעות), המאפשר למלוה רכישה בפועל של דולארים; (5) קבלת שיק על ידי מנהל מכירות שלא היה מודע לסירוב קבלן במפורש אינה משנה את גזר הדין, שכן בעל הסמכות הוציא הצהרה מפורשת על סירובו; (6) עדיית הפקדת השיק של קבלן לעד מועד הפרעון המקורי נחשבת כעדיית עצמו, שכן יכול היה לרכוש דולארים מיד וביתר ממנוע מהנזק.
נימוקים
בית הדין התבסס על מקורות הלכה קלאסיים בדין הלוואה. ביססו על תשובת בעל התרומות (שער ל, ב, א) המדבר על מקרה של מלוה שאינו חפץ לקבל פרעון בטרם הזמן בעילה שיש חשש קלקול (הפסד) בעל כורח קבלת הכסף. בעל התרומות כתב שכאשר יש חשש נראה להפסד למלוה, יכול להתנגד לתשלום מוקדם. בית הדין ביאר דברים אלו בעזרת פירוש הסמ"ע והש"ך - כי החשש להפסד לא צריך להיות קיים בפועל, אלא מספיק שהוא צפוי להתרחש בתקופה הרלוונטית. בנדון בעיה, היה חשש ממשי לפיחות בשער, ולכן קבלן יכול היה להתנגד. עם זאת, בית הדין מצא שאם מלוה מסוגל לרכוש מטבע חוץ מיד (כמו הקבלן שהיה המוטב בשיק), אין מדובר בהפסד בלתי נמנע ("מצוי מיד"), ולכן יש לאפשר תשלום מוקדם. החישוב צריך להיעשות לפי שער קניית הדולאר בזמן שהמלוה יכול בסביר דעת לרכוש דולארים.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:751 פרעון בטרם הזמן של חוב צמוד לדולאר עובדות בחוזה שבין קונה דירה לקבלן פורטו זמני התשלום, כך שבתאריך מסוים היה על הקונה לשלם לקבלן סך של כו"כ שקלים צמוד לשער היציג. הקבלן ידע שסכום זה (בערך) אמור לבוא מקבלת משכנתא של הקונה. הקונה קיבל את המשכנתא מספר ימים לפני מועד הפרעון הכתוב בחוזה, ופנה אל הקבלן עם השיק הבנקאי (שבו הקבלן הוא המוטב בלבד) מיד עם קבלתו. הואיל ובאותה תקופה חלו תנודות גדולות בשער הדולאר וכבר החל הפיחות, סרב הקבלן לקבל את השיק. הקונה פנה למנהל המכירות של הקבלן, והלה שלא ידע שעדיין לא הגיע זמן הפרעון וסרוב הקבלן לקבל את השיק, נטל את השיק ונתן לקונה קבלה לפי שער הדולאר נכון לאותו יום. הקבלן ששמע על-כך לאחר מספר שעות, צלצל לקונה והודיע לו שיכול לבוא לקחת את השיק מאחר ואיננו רוצה לקבל את הכסף בטרם הזמן. כמו-כן הקבלן הפקיד את השיק רק שלשה ימים מאוחר יותר, דהיינו במועד שנקבע בחוזה. פסק הדין השאלה הראשונה שיש לברר, אם יכול הלוה לפרוע למלוה בטרם הגיע הזמן, אם קביעות הזמן היא לטובת הלוה בלבד, או גם לטובת המלוה. בעל התרומות (שער ל, ב,א) נשאל במלוה שאינו חפץ לקבל פרעון תוך הזמן, הואיל "וכמה קלקולין ואונסים מצויין במעות בהיותן בעין". והשיב בעל התרומות, וז"ל: "... אם לא הגיע זמנו ומצוי לעינים מיד חלוף המטבעות וגזירת התשחורת, ומפני זה רוצה להקדים פרעון מעותיו להציל עצמו מאותו קלקול ולהכניס בו חבירו, הא ודאי כפריעת מדבר דמיא, ואין לו לפרעו קודם זמנו לקלקלתו של מלוה". וממשיך בעל התרומות, שאם אין חשש הנראה לעינים, אע"פ שהמלוה אינו חפץ לקבלם כדי שלא יעמדו באחריותו, בזה יכול לכופו לקבלם, דקביעות זמן הוא לטובת הלוה, שלא יוכל המלוה לכופו לפורעו עד הזמן, ועיי"ש מה שכתב באריכות, והביא שכן דעת הראב"ד. ומ"מ בחוב משכונא דקא אכיל מינה המלוה פירות, הוי המלוה כמי שלקח הפירות עד הזמן ואינו יכול לפרעו קודם הזמן. ודברי בעה"ת נפסקו להלכה בשו"ע חו"מ עד,ב. ומבואר דכל היכא שיש חשש הפסד למלוה בקבלת הפרעון קודם הזמן, שיכול להתנגד לקבלת החוב. לפ"ז לכאורה גם בנדו"ד כיון דיש חשש ששער המטבע יעלה עקב התנודות החזקות באותה עת כלפי מעלה, יכול המלוה להתנגד לקבלת הפרעון בטרם יגיע הזמן. ובדין "מצוי לעינים מיד ...", עיין בסמ"ע עד,ה (וכן הביא הש"ך שם בס"ק י), וז"ל: "דלאו דוקא קאמר מיד, דהא ברישא בהגיע הזמן כתב העתידים לבא. אלא הכי פירושו, שניכר וידוע אז מיד שיהיה חילוף המטבע לאחר זמן, משום הכי אין צריך לקבל". לאמור - שאפילו אם האונס אינו בנמצא אלא נראה שעשוי לבוא בתוך הזמן שבין הפרעון לזמן הפרעון, יכול המלוה להתנגד לקבלת הפרעון קודם הזמן. וע"ע בתומים עד,ד מש"כ בפרעון בהגיע הזמן דמיירי שהקלקלה לא נמצאת עדיין אע"פ שממשמש ובא, וא"כ בפרעון קודם הזמן כל היכא שהקלקלה ממשמשת ובאה, הוי קלקלה המצויה מיד. אלא שבנדו"ד נראה דלא הוי קלקלה המצויה מיד. דהא בשעה שמקבל הקבלן את השיק הבנקאי המשוך מהבנק למשכנתאות, יכול הוא לאלתר לפדות את השיק ולקנות דולארים, דבר שהקונה אינו יכול לעשות, כיון שהקבלן הוא המוטב בלבד בשיק. וע"כ נלענ"ד דבכגון זה יש לחשב את סכום המשכנתא ע"פ שער הקניה של הדולאר נכון לארבע שעות מזמן קבלת השיק, כדי שיוכל הקבלן ללכת לבנק ולרכוש דולארים. והזמן הנ"ל הוא הזמן הסביר בערך, מתוך התחשבות שאין הקבלן חייב לזנוח את כל עסקיו ולרוץ לטפל בקניית הדולארים [ולאחר מתן התשובה שאל הקבלן אם יש שערים שונים בקניית דולארים, בבנק ובמקומות רכישה אחרים, איזה מהם השער הקובע. וע"ז השבתי דנראה דהשער הוא השער הקנייה הזול ביותר בין המקומות הרשמיים, ובכל מקום שאין חשש שינזק כתוצאה מקנייה זו, שהרי ודאי גם בשלו היה קונה במקום הזול יותר]. ומה שלא הפקיד הקבלן את השיק בחשבונו אלא ביום הקבוע לפרעון, איהו דאפסיד אנפשיה, דכיון שההפסד לא מצוי מיד, כיון שיכול לקנות מיד דולארים, לא הוי נזק המצוי, כיון שיכול להמנע מהנזק. והקונה טען דכיון שמנהל המכירות קיבל את השיק ונתן לו קבלה ששילם לפי השער היציג, א"כ הרי הסכים לקבל לפי השער היציג, ומנהל המכירות הוא מוסמך לקבלת הכסף מטעם הקבלן. בזה נראה דכיון שמנהל המכירות לא ידע שעדיין לא הגיע הזמן, והקבלן אמר מפורשות שאינו חפץ בתשלום, א"כ הוי פרעון בעל-כורחו בנזק המצוי לעיניים (אם יוצמד לשער היציג), ולא הוי פרעון. לאור האמור לעיל, יש לחשב את הסכום השיקלי לפי שער הדולאר (קניה) סמוך למועד הפרעון. מסקנות א. נקבע זמן לתשלום והמתחייב רוצה לשלם לפני הזמן, אם קיים חשש להפסד בקבלת הכסף קודם הזמן, יכול המקבל להתנגד לתשלום עד שיגיע הזמן שנקבע. ב. דין זה אפילו האונס לא קיים עדיין אלא שעשוי לבוא. ג. כאשר צפוי פיחות, יכול המקבל להבטיח עצמו ע"י קניית דולארים. ד. יש לחשב את הפרעון ע"פ שער הקניה של הדולאר נכון למועד שיכול המקבל לרכוש דולארים (בזמן סביר). נושאים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > פרעון וגבייה של חוב > זמן הפרעון > לפני הזמן הנקוב > כשיש חשש הפסד למלוה מקורות שולחן ערוך חושן משפט לט-עד - הלכות הלוואה סימן עד סעיף ב