ביאור הגר"א חושן משפט 182
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
האומר לשלוחו צא ומכור. כתובות צ"ח צ"ט ק':
או קנה. שם צ"ט ת"ש נתן לו דינר כו':
ואין כו' אלא באמירה. ב"מ צ"ח ב' אמר לו שלח כו' שבועות מ"ד ב' אמר לחנוני כו' ודוקא גבי דיוקני בב"ק ק"ד ב' אמרו שם ואלא מאי תקנתיה כו' וע"ש תוס' ד"ה אין משלחין וד"ה ור' יוחנן:
ולא עדים. שם תנן השואל כו' ה"ד אי כו' מ' דבלא"ה מסני. גטין ב"ר א' תנן האשה כו' ואמאי כו':
וא"צ. שם כב"ק ה"ד אי דלא כו':
ולכן. כמו ערב בשעת מתן מעות דלא בעי קנין. רשב"א. ול"נ ראיה מב"ק ק"ב ב' דשליחותיה קעביד וכי בע"ה דמירו' וע"ל סי' קפ"ג ס"ד ואין כו' וע"ש:
עבר. גטין ך"ט א' ס"ה א' ב' כתובות צ"ח ב' צ"ט א' ב' מעביר כו'.
בין בקרקע. כתובות שם:
בין במטלטלין. קדושין מ"ב ב':
לפיכך אם. מדאמרינן לתקוני כו':
אפי' מכר כו'. ב"מ ק"ח א' אין אונאה כו' ועתוס' דכתובות צ"ט ב' ד"ה ה"ג ואזיל לטעמיה דפי' אין אונאה אפי' מנה בדינר:
מי כו' אם הוציא. גטין ע"ג א':
אבל אם לא. כתובות ע"ט ב' פ' א':
יש מי. למד זה מב"ב קס"ט ב' ולא בטל המקח משום דמוכר יכול לטעון כו' וא"צ לחילוק הרמב"ם בס"ב כנ"ל:
אם הטעה. כתובות אע"ג דטעה. מ' דוקא טעה וערש"י שם ושם לתקוני כו': (ליקוט) אם כו'. הרא"ש פי"א דכתובות בשם הר"י ול"ד למתני' דשם ע"ש (ע"כ):
ודוקא. נ"ד לתקוני כו':
י"א דוקא. כתובות שם וקדושין שם דבעוות השליח מכרו בטל לגמרי:
ואפי' לא. מדלא משמע שם שלא הודיעו שהוא שליח ול"ד להא דס"ב ועבה"ג:
וי"א דוקא. נגי' רש"י וכפי' תוס' ורא"ש שם וכמ"ש בס' דלמטה בד"א כו':
בד"א. כתי' ר"י שם. או כשמכר. כתי' ר"ת שם:
אבל. כנ"ל בס"ט:
עשה כו'. ע"ל סי' ר"ז ס"ח והוא לשון הרמב"ם