פתחי תשובה על חושן משפט 349
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
צריך לישבע. עבה"ט עד ומשה"נ צריך לישבע שלא פשע בהן אע"ג דלא קיבל עליו שמירה כו'. וכפי הנראה לא ראה דברי הב"י בבד"ה שכתב ויש לתמוה למה צריך לישבע שלא פשע שמאחר שאינו שומר כי פשע מאי הוה כו' וע' בב"ח ובספר קצה"ח סק"ב ובס' שער משפט לעיל ס"ס צ"ו מ"ש בזה ועמש"ל סי' רצא ס"ב סק"א:
ואם אינו בעין עיין בתשו' שבו"י ח"א סי' קעז אודות נער קטן שנשלח ממשתה ושמחה להביא יין לשתות ונתנו לו ממון שישלם והלך הנער ומצא המרתף פתוח ולקח יין הרבה כלא מחיר וגם נשפך הרבה לאבוד ואח"כ נשמע לבעל היין ותובע לקטן אחר שהגדיל שישלם לו היזקו ודמי יינו וכתב דלכאורה מבואר בח"מ סי' שמ"ט דאם אינו בעין פטור אף לאחר שיגדיל אך באמת ז"א דעיקר דין זה הוא ברמב"ם פ"א מה' גניבה שכתב קטן שגנב כו' ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואף לאחר שהגדיל הרי להדיא דדוקא היכי שנאבד משא"כ היכא שנהנה מהממון ודאי חייב לשלם וכמבואר בח"מ סי' רל"ה סוף סעיף טו וכן מבואר שם בסמ"ע וז"ב וגדולה מזו נ"ל דאפי' מה שאזיל לאבוד אם רצה לצאת ידי שמים ג"כ חייב לשלם וכדאיתא בא"ח סי' שמ"ג והוא מפסקי מהרא"י סי' סב דקטן שעבר עבירה בקטנותו צריך לעשות תשובה כשיגדיל. ובין אדם לחבירו עיקר התשובה לפייס חבירו ולשלם היזקו אך שאין כופין ע"ז בדיני אדם ואף דבתשו' בית יעקב סי' ג' רוצה להשיג על מהרא"י והרמ"א שם. כל דבריו אין להם שחר כו' אך נראה דאף לצאת י"ש א"צ לשלם הכל כמבואר במהר"י שם וכן משמע לשון הרמ"א שם שיקבל איזה דבר לתשובה ע"כ המוחל לא יהיה אכזרי ויפוייס במה דיפייס משום תקנת השבים כאילו שרוצים לצאת י"ש ובס' חסידים סי' תרצב משמע שחייב לשלם הכל כשהגדיל ואולי ממדת חסידות קאמר או שהיה ממון הגניבה תחת ידו עכ"ד ע"ש וע"ל סי' צו סג ועיין בתשובת ר' עקיבא איגר זצ"ל ס"ס קמ"ז: