פתחי תשובה על חושן משפט 294
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וכפר בו. עסמ"ע סק"א מ"ש ואף אם יטעון ויאמר כוונתי במה שאמרתי להד"מ כו' דא"כ ה"ל לפרש כו' ועמ"ש לעיל סי' נ"ח ס"ב סק"ד בשם הגר"ע איגר זצ"ל שפקפק עליו ע"ש:
עושה דין עם הגנב. עסמ"ע ובאר היטב ועיין בתשובת בית אפרים חח"מ סי' ל"ה מענין זה. וע"ש עוד דמ"ש לקמן בסעיף זה דש"ש אף אם כבר נשבע מחויב לטרוח לדון עם הגנב זהו אפי' אם רוצה להחזיר השכר ולהיות כש"ח ולא לטרוח לא מהני ליה ע"ש:
דומיא דהוכר הגנב. עבה"ט ועיין בתשובת בית אפרים סי' ל"ה שהאריך לתמוה על הש"ך בזה ובסוף הביא דבתשובת מהרשד"ם ח"ב מח"מ בי' קפ"ט כתב בעובדא כנדון התה"ד שיש לסמוך על התה"ד בזה ולחייב את זה שנעשה החוב על ידו אם לא טרח כראוי וכתב מעיד אני עלי שמים וארץ שמורי הרב הגדול מו"ה יוסף טיטיצאק היה מחשיב תשובות תה"ד כתשובת הרא"ש ולא שאני צריך לשבח כו' אלא לפי שראיתי שמהר"י קארו כתב שהדברים מגומגמין כו' ואינו יכול לומר אפי' הייתי שם לא הייתי יכול להציל אלא י"ל אם היה שם היה מציל כו' ע"ש (וגם במהרשד"ם ח"א סי' תמ"ד מענין כזה) וכ"כ בשו"ת מהרש"ך ח"א סימן קפ"ט על הנדון ההוא דמהרשד"ם וכ"כ מהרש"ך בח"ב סימן מ"ו בראובן שהיה (פאטור) לסוחרים ושמעון טען סחורות באניה אחת וכתב לראובן שיבטיח נכסי שמעון (ר"ל שיעשה מעמד עם באנקירר) שהוא מקבל אחריות הספינות עליו שיקבל אחריות גם על הסחורות אלו ששלח שמעון וכן עשה והבטיח ונשברה האניה והגיע זמ"פ שיפרע המבטיח שהוא ששה חדשים כפי נימוסי שררת וויניציאה והמבטיח היה מעביר לראובן בדברים פעם שיפרענו ופעם שימתין כו' ובין הדחיות אלו עבר זמן הרבה ונשבה ראובן כו' והביא שם תשובתו שבח"א דמייתי מדברי תה"ד וכתב שאם פשע ראובן בגביית המעות מיד המבטיח שהיה סומך על דחיותיו ודאי חייב אך אינו יודע אי הוי ראובן פושע במה שנסמך על דחיית המבטיח עד שנשבה ויראה שדבר זה יתברר ע"פ סוחרים מומחים שאם יראו בעיניהם שפשע ע"פ מנהג הסוחרים ודאי שחייב לשלם כו' ע"ש עוד והובא לעיל סי' ר"ז סי"ג סוף ס"ק י"ז: