ביאור הגר"א חושן משפט 377
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מצר כו'. גמ' שם וש"מ:
ברשות. תוס' דב"ב י"ב א' ד"ה מצר כו': (ליקוט) מצר כו' ברשות. דוקא ממ"ש בב"ק כ"ח א' ת"ש הרי כו' ולא משני ג"כ משום דר"י דאר"י מצר כו' כמו שמשני על דרך שנתן ועתוס' שם ד"ה א"ה מה שנתן כו' ודברי רש"י שם ד"ה א"ה כו' א"י להולמו (ע"כ): (ליקוט) מצר כו' ברשות. ער"ש פי"ח דאהלות מתני' ד' ומיהו דוקא משום כו' ורש"י בפ"ק דמ"ק לא פי' כן ורש"י אזיל לשיטתו דס"ל אפי' שלא ברשות כמ"ש בר"פ המניח אבל דברי רש"י תמוהים דהא טהורה היא אף לקדש כמ"ש באהלות שם וגם דברי רש"י דפ' המניח תמוהין כמש"ש (ע"כ):