ביאור הגר"א חושן משפט 279
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וזה אחי כו'. עבה"ג וזה כפי' רשב"ם ותוס' והרי"מ שם דפריך פשיטא דהא איבעי כו' וכמש"ש קכז ב' למאי הלכתא כו' ובנכסים שבאו לאחר מכאן או שהוא גוסס אינו נאמן. אבל הרא"ש השיג עליהם ופ' דנאמן לעולם והא דפריך פשיטא היינו מדתנן פ' האומר יש לי בנים כו' שמביא גמ' למטה דלכל הפחות ליורשו נאמן ואח"כ פריך דאפי' לייבום נמי תנינא שם מדקא' יש לי אחים אינו נאמן ואי ליורשו מ"ש וז"ש הא נמי תנינא ול"ק תנינא. ומ' שסבור ג"כ כדברי הרמב"ם וז"ש הטור והרב ונאמן כו' ומ' אף אאחים ושאר קרובים אבל צ"ע דבשלמא אבנו נאמן משום יכיר אבל בשאר קרוביו למה יהא נאמן ועס"ב היינו כו' והא דדייק מזה אחי משום דתנן סתמא אינו נאמן ומ' בכ"ע ועלח"מ. והר"ן הביא ראיה לפי' הרא"ש ממ"ש קכז ב' האומר זה בני כו' ומדקתני סתמא מ' בכ"ע והוא פי' דפריך פשיטא דהא אף לרבנן נאמן בצריך היכירא ולר"י אף נגד החזקה ה"ה כאן:
אפי' נכסים כו'. זה הרבותא אינו אלא לר"מ כמ"ש קכז ב' וכן רשב"ם כאן והרא"ש לא הזכירו אלא הבאים לאחר מכאן:
היינו כו'. דאפי' על בני בנים אין נאמן משום יכיר כמ"ש בפ' החולץ:
אבל נאמן כו'. כמ"ש בקדושין שם ועתוס' קכז ב' ד"ה כך. וי"ל כו':
ואפי' כו'. דבשלמא לענין יוחסין דשוינהו פסולים משא"כ לענין ירושה דאין להם בעוד אביהם קיים וז"ש בהג"ה ואם כו':
אע"פ כו'. כנ"ל
וה"מ כו'. דאז צריך לפסול אמו ג"כ ואינו נאמן ג"כ על הבן כמ"ש בפ' החולץ שם לענין בני בנים:
מי כו'. עמ"ש בא"ה סי' טו ס"י:
וי"א כו' וי"א כו'. הרא"ש בפ"ב דיבמות וע"ש: