תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 63:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וְהָתַנְיָא: ״עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן, אִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַשֵּׁנִי. מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בִּמְעוּבֶּרֶת עָסְקִינַן?! שְׁמַע מִינַּהּ: הָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע. מַתְנִי׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח״ — לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן. אָמַר ״קֻוֽנָּם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַצּוֹם״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי צוֹם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר. רַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם שׁוּם שֶׁאֲנִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת״, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל בְּשׁוּם. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְךָ אִם אֵין אַתְּ בָּא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״ — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם. וְיֹאמַר לוֹ: כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדִי — זֶהוּ כְּבוֹדִי. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי אִם אֵין אַתְּ בָּא וְנוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ: הֲרֵי אֲנִי כְּאִילּוּ נִתְקַבַּלְתִּי. הָיָה מְסָרֵב בּוֹ לָשֵׂאת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְאָמַר ״קֻוֽנָּם שֶׁהִיא נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם״, וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אוֹמֵר ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם״ — הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אִישׁוּת. הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אָמַר: ״קֻוֽנָּם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס, טִיפַּת צוֹנֵן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. הֲדַרַן עֲלָךְ קֻוֽנָּם יַיִן

פסקים קשורים