ש"ך על חושן משפט 272
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
עד פרסה. כן איתא בש"ס ופוסקים ובטור כ' עד מיל ועפ"ר שם כתבתי שנראה דהטור גריס בש"ס מיל עכ"ל סמ"ע וברמזים כ' הטור פרסה וכ"כ בב"ח דט"ס הוא בטור:
אבל אי עביד איסורא כו'. והב"ח פסק אף בשונא דעביד איסורא וע"ש:
מעכו"ם כו'. ע' בב"ח שכ' דקי"ל צער ב"ח דאורייתא היינו כשאין שם עכו"ם ולפי דבריו ה"מ בש"ס לתרץ הא דקאמ' אבל לא שונא עכו"ם היינו כשיש שם עכו"ם וע"ש בתוספות ודוק:
שיירא שחנתה כו'. עיין ביש"ש פ"י דב"ק סי' מ"ב:
ועמד עליה גייס לטרפה. ע' בב"ח בשם המרדכי ועיין ביש"ש:
להתנות ביניהם בלא קנין כמו שותפין מהרש"ל פ"י סי' מ"ג ע' בס' א"א דף ק"ב ע"א:
חמור אחרת. ולפ"ז ה"ה אם אמר תנו לי ואני אקח חמור נותנים לו ולא חיישינן שמא לא יקח ולא כפירש"י וגירסתו עיין ביש"ש ובב"ח:
ואל ישנו ממנהג הספנים. כלומר אם נהגו איפכא אזלי' בתרייהו כ"כ הנ"י: