בקשת רשות ערעור בענייני קטינים שלהם אפוטרופוס לדין המוגשת בלעדיו עת שדאגת המבקשת והמשיב כאחד לטובת הקטינים מוטלת בספק
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
א. לפנינו בקשת רשות ערעור, הרביעית במספר שהגישה המבקשת בשנים האחרונות בנוגע להחלטות בית הדין האזורי בענייני ילדיהם של הצדדים. נזכיר כי בהחלטה שנתן החתום מטה בבקשה קודמת, אך לפני חודשים מספר, נכתב כדלהלן: לפני בית הדין ערעורי האם על החלטות בית הדין בעניין אופן הסדרי השהות ובעניין המעקב ההדרכה התמיכה והטיפול המקצועי בהורים ובילדים כדי להשקיט את עוצמת המריבות בין הצדדים […] סכסוך קשה זה שבין ההורים על המשמורת והסדרי השהות מגיע לפתחנו לא בפעם הראשונה.הסכסוך רצוף מאבקים נמשכים ובלתינלאיםשל שני הצדדים,שפגעו, שפוגעים ושיפגעו בשלומם הנפשי של הילדים,איש מן הצדדים אינו טומן ידו בצלחת[…] אם הדברים תואמים את עצת המומחים המנסים לעזור ולייעץ לצדדים, ואם הדבר אינו נראה לו נוהג כאוות נפשו. בית הדין עירב מומחים רבים בטיפולו בסכסוך, אך הסכסוך אינו נרגע […]הסכסוך שפוגע בנפש הילדים יובילכנראה ויגרוםלהוצאתם ממשמורת ההורים. ההורים במאבקם לא חסים על נפש ילדיהםואינם נוהגים כפי שנהגה האם האמיתית במשפט שלמה, שחסה על בנה.בית הדין מנסה לנווט את הספינה במים הסוערים כמיטב יכולתו ובהתאם להמלצותהמומחים. טיפולו של בית הדין בנושא הוא טיפול אינטנסיבי ויוםיומי. אך התנהלות שני הצדדים מקשה על בית הדין, בין כך ובין כך התנהלות בית הדין היא מקצועית […] בנסיבות אלו אין מקום שערכאה נוספת תתערב בהחלטות בית הדין […] אין אפשרות שערכאה קמא וערכאת הערעור ידונו באותה עת באותו עניין. מלבד האמור:שני הצדדים לא מצייתים להחלטותבית הדין אם אין הן נושאות חן בעיניהם,ומה בצע שנדוןגם אנו בדברים, שהרי שתיהערכאות נותנות הוראותיהן על פי עצות המומחיםהמעורבים בסכסוך.וכשהמלצות המומחה לא נראות לצד אחד הוא מנסה לפוסלו[…] בית הדין האזורי מטפל באופן נמרץ ומקצועי בסכסוך ואין מקום להשמעת ערעור על כל פנים לעת עתה […] עיקרם של דברים עומד בעינו אף עתה, וחלקו אף ביתר שאת. עם זאתבבקשת רשות הערעורהנוכחיתנטען כי הפעם סטה בית הדין מהמלצות המומחיםולטעמה של המבקשת – ללא שנימק זאת כנדרש.המבקשת אף מגדילה לעשות ומאשימה את בית הדין בנטייה לטובת המשיב,ובנוסףלכך מאשימה אותובהתעלמות מעיקרוןהעל של טובת הקטינים. חוששני, לאור ההיסטוריה של הצדדים וכאמור במצוטט לעיל, שהמבקשת עוברת בהאשמתה האחרונה על הכלל "מום שבך אל תאמר לחברך". עם זאתטובת הקטיניםשהיאאכן עיקרוןעלעומדת בראש מעייננושלנו,ואין אנו יכולים לפטור עצמנומבחינת טענותהנוגעות להאך משום שהטוען אותן לוקה בעצמו באותו מום,אלאשיכולים וחייבים אנולבחון את טענותיו בהסתייגות ובחשדנות יתרעל ההסתייגות שתמיד יש לנהוג בטענות צד מעוניין. ב. לפנינו גם תגובות המשיב, באופן מתמיה מדובר בשתי תגובות: האחת של המשיבעצמו המבקש ארכהלתגובה נוספת,בטענות ואולי אף תואנותשונות ובכללן כי לא הוא ולא מרשו אינם פנויים להגיב בפרק הזמן המיועד לכך – בכלל הדברים גם אמירה מוזרה (ההדגשה אינה במקור): בעקבות אילוצים קודמים הן של בא כוחי עו"ד הרב בצלאל הוכמן, והן של המשיב (שניגש למבחן מנהל בתי הדין הרבנייםמיום 31.12.20), ככל שנדרש תגובה ומתן נימוקים מעבר לכתוב כאן, מתבקש כבוד תורתו להורות על הארכה בת חמישה ימים לקבלת תגובת בא כוחי. בקשה עמומה למתן ארכהלתגובה הנדרשת בהליך שיפוטיבשל 'אילוצים קודמים'אינה מן הדברים המקובלים ומעלה חשש כי כותבה אינו מבין אל נכון כי הליכים והחלטות שיפוטיות אינם 'תוכנית כבקשתך'וכי טענה לאילוץ אמיתי מצריכה ביסוס ואסמכתאות. כותב הדברים לא הסביר מהו 'מבחן מנהל בתי הדין' שעליו הוא מדבר ומדוע מבחן זה מנע ממנו להגיב לבקשת רשות הערעור. אנורשאים להניח שהמבחן המדובר הוא מבחן הסמכת טוענים רבנייםשהתקיים במועד האמור,אם כי– ומצופה ממי שניגש לבחינה כי ידע זאת– אין הוא מבחן מטעמו של מנהל בתי הדין, שאינו מסמיך טוענים רבניים ואינו בוחן אותם, אלא מטעמה של ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הרבני הגדול. רשאים אנו להעיראגב אורחא ובמנותק מעניינו של התיקשלפנינו כיגישה המשקפת איהבנהכאמורשל מסגרתם של הליכים והחלטות מטרידהבמיוחד כשהיא מתגלהאצל מי שמשמש או מבקש לשמש מייצג בהליכיםכאלה. מכל מקום, ושלא כדברי המשיב עצמו כי גם בא כוחו אינו יכול להגיב במועד שנקבע –התגובה השנייה שלפנינו היא של בא כוחו. אפשר כמובן כי תחילה סבר בא כוח המשיב כי לא יוכל להגיב במועד ולבסוף עמד במשימה, אלא שמן הראוי היה–וכך הייתה נמנעתגםהתופעה המוזרה של סתירהבין התגובות –כי בקשת הארכה תוגש אף היא בידי בא כוח המשיב, אם סבר כי לא יוכל להגיב במועד,וחזקה על בא כוחו המנוסהשל המשיב גםשאילו כך היה לא היה מנמק את בקשתוב'אילוצים קודמים' גרידא. וכבראמר בית המשפט העליוןברע"א 4716/18: נקודת המוצא היא שבעל דין המיוצג על ידי עורך דין, הריהו מייפה את כוחו לייצג אותו בבית המשפט כפי שהוא מוצא לנכון. מרגע שהודיע בעל דין לבית המשפט על ייצוגו, התקשורת עם בעל הדין נעשית ככלל דרך בא כוחו המייצג, ולא באופן ישיר […] ובהעדר טעם משכנע לנהוג אחרת, מצופה שבעל הדין ימסור את המושכות לידי מייצגו. ג. לגופו של עניין מכל מקום עוסקתתגובת בא כוח המשיב בחלקה בהיבטי הפרוצדורה, מועד הגשת בקשת רשות הערעור ביחס לכל אחת מההחלטות שעליהן היא מוסבת וכיוצא באלה.בין הטענות גם טענותשאותןטוען בא כוחושל המשיבללא ביסוס "דורש כמשהמפי הגבורה"וקובע למשל כי "לא ניתן" להגיש בקשת רשות ערעור על שתי החלטות יחד. על כל פניםהפרוצדורה היא משרתתו של הליך משפטי ולא גבירתו, ועל אחת כמה וכמה שבעניין הנוגע לטובתם של קטינים לא בנקל נדחהערעור או בקשת רשות ערעוררקבשלשיקולי פרוצדורה– אם בעניינם של הצדדים הבגירים עצמם יש לראות בסטייה מכללי הפרוצדורה גם מעין ויתור על הזכות לערער או לבקש רשות ערעור, ויתור שלאחריו נחלשת עמדת המערער או המבקש לערער גם בהיבט המהותי,בעניינם של קטינים קשה לראות את סטיית ההורים מן הכללים כוויתור של הקטיניםעצמם.האמורכאן כולונכוןבמשנה תוקף בעניינם של צדדים שכפי שאמרנו לעילמחויבותם הראשונית לטובת הקטיניםכעיקרוןעלהגובר על אינטרסיהם שלהםהוטלה בספק. ספק זהמועצם נוכח העובדה שלקטינים אף מונתה אפוטרופוסית לדין. בהיבט הענייני כוללת התגובה אמירות בדבר איהתנגדותן של רשויות הרווחה להחלטות שבעניינן הוגשה בקשת רשות הערעור – בתוך שבוע ימים ממועד נתינתן. קשה לקבל טענה זו כתשובה לבקשת רשות ערעור.אין מקום אולי להלין על בית דיןקמאשקצב שבוע בלבדלעיכוב החלטתו לשם קבלת עמדת גורמי הרווחה, זמן קצר שנקצבמן הסתם מחמת הצורך לאזן בין דחיפות ההחלטהבעיני בית הדיןלמתן האפשרותלרשויות הרווחהלהתערבולהביע עמדה. אךעם זאת, העדר התנגדות בתוך שבועאינו מלמדדברעל עמדתן של רשויות הרווחה לגופו של עניין.סוד גלוי הוא שרשויות הרווחה עמוסותלעייפה בדרך כלל מכדי להגיב בתוך שבוע, וודאי כשלא נצטוו לעשות כך אלא רק הורשו להביע עמדה. יתר על כן המבקשת מלינה על סתירה, לטעמה, בין החלטת בית הדיןלעמדת מומחיםשמונו ליתן חוות דעת ושאינם מטעמם של שירותיהרווחה, ולטענה זו ודאי אין תשובה בדברים דלעיל. התגובה כוללת גם טענות, שאפשר שיש להן יסוד, בנוגע להתנהלות המבקשת. אלא שכאמור לעילהן המבקשת והן המשיב אינם חפים– אף ללא האמור מתגובה זו –מהתנהגויות והתנהלויות בעייתיותבמישור של ציות להחלטות ולעמדות גורמי המקצוע ובמישור של העלאת טובת הקטינים על ראשם.גם ללא התגובה מביאים אנו נתון זה בחשבוןובוחנים את דברי המבקשת בחשדנות,אך כך גם בנוגע לדברי המשיב, ובין כך ובין כך אין בדברים תגובה לגופן של הטענותעל החלטת בית דין קמא. ד. כמוזכר לעיל, לקטינים מונתה אפוטרופוס לדין. המשיב מזכיר כי בית דין קמא הורה לה בהחלטתו לדווח על קיום ההחלטה ועל ההשלכות על הילדים. מעיון בתיק בית דין קמא מצאנו כי אכן התקבלה תגובה מטעמה של האפוטרופוס לדין. הצדדים מציגים עצמם– כל אחד את עצמו –כדואגים לטובת הקטינים, ואנו מפקפקים בכךכאמור,ונוסיףונאמרכי אף אם נניח כי כהורים חפצים הצדדים בטובת ילדיהם,ואפילונניח גם כי אכןמוכנים הם לבכר את זו על האינטרסים הצרים שלהםעצמם, עדייןיש מקום לחשוש– ופקפוקנו האמור לעיל קשור גם בכך –כי אין הם מצליחים ואולי אין הם מסוגלים לבדלבין הדברים וכיהאינטרסים האישייםמחד גיסאוהתחושות השליליותשל כל אחד מההורים כלפי האחר מאידך גיסאמסמאים את עיניהםמלראות את טובת הקטינים אל נכון.גם הטענותבנוגע להחלטותיו של בית דין קמא, מושא בקשת רשות הערעור,צריכות להיבחן באור זה. מטעם זה ואף בלעדיו מעצם העובדה שמונתה כאמור אפוטרופוס לדיןלקטינים, ומאחר שהנידון הוא עניינם של הקטינים,דומה שראוי היה שעמדתה של זו תישמעלגופם של דברים ולא רק בנוגע לשאלת יישומם ולשאלת ההשלכות שבדיעבד על הקטינים. בנסיבות אלה סבורני כיהשאלה אם יש יסוד של ממש לטענותכי החלטת בית הדין לא נתנה לטובת הקטינים או לחוות הדעת בעניינה של זו את המשקל הראוי, יסודשעליו אפשר להשתית היעתרות לבקשת רשות ערעור ולבחינת הטענותאף שאין מדובר בערעור בזכות,ראוי שתיבחן לאור עמדתה של האפוטרופוס לדין שעליה נסמכו הידיים ושאותה יש לראות כאמונה עלעמדה המייצגת אתטובת הקטיניםעצמםולאאתרצון הוריהם או מה שעיניהם הטוחותשל ההוריםרואותכטובת הקטינים מתוךראייה המשוחדת על ידי האינטרס האישיאו התחושות של איש כלפי עמיתו. ה. לפיכךאני מורה למזכירות בית הדין לצרף את האפוטרופוס לדיןעו"ד סיגל דורכמשיבהבתיק,בשם הקטינים, ולהעביר לעיונה ולתגובתה את החומר שבתיק – עמדות הצדדים והחלטה זו.האפוטרופוס לדין תגיב בתוך חמישהעשר יום בשם הקטיניםותאמר אם היא מצטרפת לבקשת המבקשת או שמא מתנגדת היא לה. לאחר קבלת תגובתה של האפוטרופוס לדין נשקול אם ובאלו תנאים ליתן רשות ערעור. ו. החלטה זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם האישיים של הצדדים. ניתן ביום כ"ב בטבת התשפ"א (6.1.2021). הרב שלמה שפירא
פסקים קשורים
קנסות שהושתו לכאורה לטובת המשיב וללא עמידה בתנאי הסף שבחוק; זמן הגשת תגובה לבקשה שאינה מחייבת זאת משום שקילת טובת הקטין
עיקרון הצורך בקשר בין ילד להורה והזכות לו, הצורך בבחינה – בחלוף הזמן – של סטייה מעיקרון זה שנקבעה בעבר, דרך הבחינה וההתנהלות עד תומה
סמכות דיין יחיד ליתן החלטה זמנית בעניין הסדרי שהות ואף תוך שינוי מהחלטות קודמות בשל שינוי נסיבות
אכיפת טיפול בקטינים באמצעות עיכוב הליכי חלוקת רכוש
שאלת מעמדו של פוש''''ר וסמכות ביה''''ד בהליכים שבעניין נכסי הכינוס
מקום בירורן מחודש של עובדות שהוכרעו על יסוד כתבי טענות ללא דיון וחקירות בשל אילוצי שעת החירום