תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 57:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
הָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן – דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, אַמְּחִיצָה קָפְדִי. וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי?! וְהָא תְּנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה – אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן; דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי. רַב פָּפָּא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי; גַּבֵּי מָמוֹנָא – לְקוּלָּא, גַּבֵּי אִיסּוּרָא – לְחוּמְרָא. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא קָפְדִי, וְהָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, חוּץ מִן הַכְּבִיסָה – שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה. ״וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״ – אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – רָשָׁע הוּא! אִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – אָנוּס הוּא! לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי בְּנָאָה: חָלוּק שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְּדִיל, וּשְׁלִישׁ גְּלַאי – וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק. וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ. וְהָא תַּנְיָא: טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים! לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא יָנוֹקָא, הָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא, הָא דְּלֵיכָּא שַׁמָּעָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא בִּימָמָא, הָא בְּלֵילְיָא. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ – דּוֹמֶה

פסקים קשורים