ביאור הגר"א חושן משפט 362

הגזילה כו'. ע"ל ר"ס ש"ס: אע"פ כו'. ר"ס שס"א: ואע"פ כו'. שם ס"ז: ואם כו'. שם ס"ה: נתייאשו כו'. ע"ס שנ"ד ס"א: כל השבח כו'. כמש"ש ושם צ"ד א' הלכה כרשב"א: ואינו כו' ודבר זה כו'. שם ב' א"ר ד"ת כו' וא"ת דה"ל שינוי כו' ור"ל ומתני' נמי צריך להחזיר הכלי אלא דמשלם לו השבח וכמש"ו וכשמחזיר כו' ועבה"ג ס"ק ו' דלא כתוס' שם ד"ה לר"ש כו' והראב"ד כ' כדברי תוס' ולדידהו אתי מתני הנ"ל כפשטיה אף לר"י בשינוי דהדר וצ"ע דא"כ ל"ל לרב אשי לאוקמי מתני בשינוי דלא הדר דוקא ועסי' שנ"ד ס"א: מכרה כו'. בסי' שס"א ס"ד וס"ה: בין כו'. שנ"ג ס"ג ושנ"ו ס"ג: הגוזל כו'. דין זה תמוה מאד וכבר השיגו המ"מ דמאי אמר שם מה שהשביח מכר כו' כל זכות שתבא כו' הא הוא עצמו אינו זוכה בשבח ואף שהראב"ד כ' שמכאן למד הרמב"ם שקודם ייאוש לא קנה הגזלן השבח דאל"כ ל"ל מכר והוריש מ"מ השיג עליו וכ' דאדרבה מכר והוריש איצטריכא ליה כו' ועוד הוריש במאי קנה הא קי"ל רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ועוד אמרינן ש"ר בלא ייאוש כו' ולאו כלום הוא וא"א כלל וכלל לדין זה וודאי שיש כאן טעות ול"ג כלל וחוזר הנגזל כו' עד וכן ובשבח מחמת הוצאה וכדברי הרי"ף בפ"ק דב"מ וצ"ל אחר ס"ט: כבר כו'. בסי' שנ"ד ס"א וס"ב: בין כו'. שם צ"ה ב' א"ל ר"פ ה"ה כו': ואם עדיין כו'. כנ"ל ס"ב: ואם לפני כו'. כשיטתו כנ"ל: ואע"פ כו'. כנ"ל דס"ל דאינו נק' שינוי: אבל י"ח כו'. אבל הנ"ל וס"ל דשבח קנה אפי' קודם ייאוש וכ"ש במכר והוריש ופליגי נמי בגיזה ולידה דה"ל שינוי וקנה לגמרי ועסי' שנ"ד ס"ב מ"ש בשם הרא"ש: ואפי' שינוי כו'. צ"ד ב' אר"י ד"ת כו' וכמ"ש בס"ב: בד"א כו'. כנ"ל סי' שנ"ד ס"א: גזילה כו'. כמ"ש למטה שאילו הניחה כו': אע"פ שנתייאשו כו'. כ"מ בב"ק שם כדפריך לימא פליגא דרב כו' ולא מוקי אחר ייאוש: (ליקוט) היתה כו'. ב"מ מ"ג א' תנן כו' ובמאי כו' והתם אפי' בתבריה ושתיה דההוא שעתיה גזליה מדפריך ואי ביתיר כו' וכ"ש באיתבר ממילא (ע"כ): (ליקוט) בין ששברה כו'. פשוט דכ"ש מנשבר ממילא שלא יהא חוטא נשבר ובהדיא אמרי' בב"ק ס"ה א' כי קאמר רב כו' (ע"כ):