פתחי תשובה על חושן משפט 243
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שנתנה מתנה בשעת חליה כו'. עיין לעיל סי' פ"א ס"ב בהגה ובאה"ע סי' צ' סעיף י' בהגה ע"ש. וע' בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' קל"ד בדבר אשה אחת בחליה קודם מותה ביקשה מבעלה שיתן כרים וכסתות שלה לבתה העניה שיש לה מבעלה ראשון וכך אמרה לו כל זמן שאתה חי תשמש בהם אבל לאחר מותך יהיו שייכים לבתי והבטיח לה ואמרה לו תן לי ת"כ ונתן לה ת"כ על זה לקיים דבריו ואחר זמן מת בעלה הנ"ל ובתה רוצה ליקח הכו"כ מכח צוואת אמה שאביה חורגה הסכים על זה. ופסק דאין היורשים מחוייבים ליתן לה כי מצד שהבטיח לה בת"כ כיון שמת יורשין פטורים כמבואר בש"ך סי' קכ"ט ס"ה סעיף קטן ט"ז ובסמ"ע סי' ר"ז ס"ק נ"ג וברמ"א סי' ר"ט ס"ד בהגה ומצד מתנה לעני שכ' הרמ"א בסי' רמ"ג אשת שמעון שנתנה מתנה כו' עד לא יוכל לחזור בו זהו דוקא הבעל גופיה לא יוכל לחזור אבל לא יורשיו כיון דכל מתנה לעני אינו קונה אלא מטעם נדר כמבואר בב"י סי' זה ומה דהסמ"ע בסי' קכ"ה ס"ק כ"ה כ' דשייך שפיר גבי צדקה לומר אמירה לגבוה כו' לא בא אלא ליישב לשון הטור אבל לדינא ודאי מודה דאינו רק מטעם נדר וא"כ היכי שמת אין בניו חייבים לקיימו ובפרט בנ"ד שלא נתרצה אלא ליתן אחר מותו והביא דכ"כ להדיא בתשו' רמ"א ס"ס מ"ח שכ' על נדון דידיה וז"ל לא מבעיא דאם אמר ליתן לאחר מותו דפשיטא דלא חל עליו הנדר מעולם ואין היורשים צריכים ליתן אלא אפי' אמר ליתן מיד אין היורשין צריכין לקיים נדרו כל זמן שלא זכו עניים מכח קנין עכ"ל ולכן גם בנ"ד פשוט דאין היורשים מחוייבים לקיים נדרו ע"ש (עמ"ש בזה לעיל סי' רי"ב ס"ז ס"ק ט'. ולקמן סי' רנ"ב סק"ב) . ועיין ב"ש באה"ע סי' צ' סק"מ שכ' דמ"ש הרמ"א שם וכאן נתרצה הבעל צ"ל דאיירי דנתרצה בלי הפצרה שלה כמ"ש ביו"ד סי' רל"ב ע"ש י"ז ולע"ד אינו מוכרח לפמ"ש בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' פ"א הבאתיו בפ"ת ביו"ד שם ס"ק ט"ז ע"ש:
והלוקח יכול לחזור בו. ע' בתשו' רשמי שאלה נ"ב והובא קצת לעיל סי' ק"צ ס"ז ס"ק ה':
ליורשי נותן. עבה"ט וע' בתשו' ושב הכהן סי' ח' מענין זה באריכות:
אבל העובד כוכבים עש"ך בשם תשו' מ"ב דהעובד כוכבים לעובד כובבים נעשה שליח וכ"כ בבאר הגולה בשמו. וע' בזה במג"א בא"ח סי' תמ"ח ובב"ש באה"ע ס"ס ה' ועמ"ש בפ"ת שם ס"ק י"ג:
הוי ספק. עיין באה"ע סי' קל"ט ס"ח ובב"ש שם סק"ט ועיין בספר בית מאיר שם: