סיכום
תביעה של בעל חברה (מר א') נגד עובד לשעבר (מר ב') בנוגע לעלויות מס ששולמו עבורו. התובע טען שלא ידע ששכר העובד היה נטו ולא ברוטו, וכי העובד העלים ממנו את העלות האמיתית. העובד טען שהודיע לתובע על כך וכי התגמולים שקיבל במילואים שייכים לו כיוון שביצע עבודה גם בתקופה זו. בית הדין קבע שאף שיכול להיות ספק בעובדות, אין אפשרות לחייב את הנתבע להחזיר את העלויות מכיוון שלתובע היה רואה חשבון והוא סבר וקיבל על ידי התעלמות מחובתו לבדוק. כן קבע שהעובד זכאי לתגמולי מילואים כיוון שביצע עבודה בתקופה זו, ושאין לראות אותו כשכיר לצורך פיצויי פיטורין.
עובדות
מר ב' עבד כמנהל חשבונות בחברה בניהולו של מר א'. בחמש שנות עבודתו, התברר למר א' שעלות שכרו של ב' לחברה גבוהה ממה שחשב בתחילה. מר א' טען שחשב שהצ'ק שקיבל ב' (שהיה נטו) הוא כל התשלום, ולא ידע על עלויות מס נוספות. מר ב' טען שהודיע לתובע על ההבדל בין נטו לברוטו. בנוסף, מר ב' ביצע עבודה גם בתקופות שירותו במילואים, וקיים מבנה שמר א' שיפץ בחדרו של ב' ולא שולם עבורו. תגמולי המילואים של ב' היו משולמים כחלק מחישובי המס.
החלטה
א. הנתבע (מר ב') פטור מלהחזיר את העלויות ששולמו עבורו לשלטונות המס. ב. התביעה לתגמולי מילואים של מר א' נדחתה, וקביעת תגמולי המילואים שייכת למר ב' מאחר שביצע עבודה גם בזמן שירות המילואים. ג. עלות שיפוץ המבנה תקבע על ידי מומחה בנין (מר ד'). ד. אין לחייב את מר א' בפיצויי פיטורין, כיוון שלא ניתן לראות את מר ב' כשכיר.
נימוקים
בית הדין קבע שעל אף שטוען התובע שלא ידע על העלות האמיתית, הנתבע טוען טענת ברי (שהודיע לתובע). לפי דין תורה, כאשר יש טענת ברי מול טענת ברי, אין אפשרות להוציא ממון. אף שיכול להיות ספק בעובדות, בית הדין לא משוכנע במאה אחוז בטענות התובע. נוסף על כך, היה לתובע רואה חשבון, וסבר וקיבל על ידי התעלמות מחובתו לבדוק את עלויות שכר העובדים האחרים. זה דומה לכתב שטר שלא קרא אותו - אין אפשרות להתלונן על תוכנו. לגבי תגמולי המילואים - הנתבע ביצע בפועל את המלאכה גם בזמן שירותו, ואין הכחשה מצד התובע לעובדה זו. לפי מכתב רואה החשבון של החברה, משתמע שהחברה לא דרשה בחזרה את התגמולים בזמנו.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:322 טענה שלא ידע ששכרו של עובד היה נטו תש"ס/3 התובע: מר א' ע"י המורשה שלו ג', בעל חברה. הנתבע: מר ב', עובד לשעבר של החברה. ותביעות שכנגד מצד ב' נגד מר א'. הדיון בתיק זה נמשך כמה וכמה חודשים בגלל כמה סיבות, בית הדין נתן בשעתו פסק דין בשנת תשנ"ט, והצדדים הוסיפו עוד תביעות וכן באו בטענה שלא שמעו את טענותיהם לגמרי. לאחר כמה ישיבות ושמיעת הטענות, בית הדין בא לכלל מסקנה. א. הסבר רקע בקיצור, ב' עבד כמנהל חשבונות של החברה בניהולו של מר א' . הבסיס לחילוקי הדעות ביניהם היה שלא' נודע שהעלות שב' עולה לחברה היא גבוהה ממה שהוא חשב בתחילה, והדבר נודע לו רק כעבור חמש שנים. ואילו ב' טוען שהוא יידע אותו, ומה שקיבל זה רק נטו ויש עוד חישובים עבור שלטונות המס, טענות הצדדים הובאו באריכות כפי שמבוארים בתיק בסיכומי התביעה. ב. א' תובע שתגמולי המילואים יוחזרו אליו, ואילו ב' טוען שהיות והעבודה נעשתה גם בהיותו במילואים זה מגיע לו. ג. ב' תובע דמי פיצוי פיטורין כפי שמופיע בכתב התביעה. ד. ישנו מבנה שא' שיפץ בחדרו של ב' וטרם שולם עבורו, וא' תובע את דמי העלות. בירור הדין א. ביחס לתביעה הראשונה מר א' טוען באמצעות מרשו שהוא לא ידע מהעלות, כי חשב שמה שמופיע בצ’ק (שזה היה נטו) זה כל התשלום, ומר ג' הביא בטיעוניו כמה וכמה הוכחות שמר ב' עשה בהערמה שהעלים במתכוון ממרשו שלא ידע את העלות האמיתית, כי אז בודאי שלא היה מסכים לעלות גבוהה שכזאת. בית הדין כבר קבע בפסקו הראשון שהיות והנתבע טוען טענת ברי שהוא יידע את התובע מה בין נטו לברוטו, ולפי דין תורה אם אדם טוען טענת ברי נגד טענת ברי אין אפשרות להוציא ממון, ומה שטוען התובע שלא ידע על סמך ההוכחות שתוארו בכתב התביעה שהנתבע ב' עשה במתכוון כדי להעלים, אילו בית הדין היה משוכנע במאה אחוז שבאמת העובדות היו ככה, אזי היה מקום לטענה שיש כאן מקח טעות. במציאות שלנו קשה לבית הדין לקבל את הטיעון במאה אחוז, ואפילו אם זה בגדר ספק גם כן אין אפשרות לחייב את הנתבע, ומה גם שלכל ההוכחות ישנם גם תירוצים, ולכן אין לחייב את הנתבע בהחזר העלות מה שגבו שלטונות המס. בנוסף לטענת הנתבע, הרי לתובע היה רואה חשבון, ומי שיש לו עין חדה יכול היה לבדוק את עלות שאר העובדים שכספי המסים של הנתבע היו משולמים ביחד אתם, כמה זה עולה לא' להחזיק את ב', ולכן אפילו אם נניח לרגע קט שבפועל א' לא ידע, אבל היות והיתה לו האפשרות לדעת והוא התעצל, זאת אומרת שהוא סבר וקיבל. כדרך שמוזכר בהלכה שבעל דין שחותם על שטר ולא קרא אותו אינו יכול לטעון לא ידעתי על מה חתמתי, שאם חתם, סימן שהוא מסכים למה שכתוב שם (ע' חו"מ ס' מ"ה). ועוד שהסמ"ע כתב שם בשם הרמב"ן, שאדם הסומך על נאמנותו של אחר, הוא אומר בדעתו להתחייב כל מה שיאמר אותו אחר. ב. ביחס לתביעה עבור תגמולי מילואים: לפי המבואר בטענות הנתבע, שהעבודה באמת בוצעה גם בימי השירות, ולא היתה הכחשה לטענה מצד התובע, נראה שיש מקום לקבל את טענת הנתבע שהתגמולים שייכים לו, ומה גם שבמכתב ששטח רואה חשבון של החברה, דובר על אופן התשלום, ומשמע שאז החברה לא דרשה בחזרה את התגמולים. ג. ביחס לתביעה עבור שיפוץ המבנה שמר א' ביצע יש לקרוא למומחה לבנין, בית הדין הציע את מר ד' שיקבע מה היתה עלות השיפוץ באותה שנה שזה בוצע. ד. ביחס לתביעת ב' לקבלת 29,488 דמי פיצויים, בית הדין מקבל את טענת התובע שאין לראות את ב' כשכיר, ודומה שגם ב' הודה בכך במשך הדיון. לסיכום: א. הנתבע פטור מלהחזיר את העלויות ששולמו עבורו לשלטונות המס. ב. התביעה לתגמולי מילואים נדחתה. ג. עבור שיפוץ המבנה יקבע מר ד'. ד. אין לחייב את א' בפיצויי פיטורין. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים בית דין - סדרי דין > עדות > כשרות לעדות > עדות מומחה > היזקקות בית דין למומחה דיני עבודה > הפסקת עבודה על ידי המעביד > טענת מקח טעות > לגבי גובה השכר טענת מקח טעות > כשהיה בידו לברר את גובה השכר ולא בירר פיצויי פיטורין > למי שאינו שכיר דיני עבודה > שכר עבודה > טענת מקח טעות > טענת "מקח טעות" על גובה השכר מרכיבי שכר > בזמן שירות במילואים > תגמולי מילואים > כשהעובד ביצע את מלאכתו אף בזמן שירות המילואים חזקה (מוחזק - השערה משפטית - ראיה) > חזקה (מוחזק) > הוצאה מהמוחזק > בספק מציאותי הוצאה מהמוחזק > בטענת ברי > כשהמוחזק טוען ברי שטרות > טענות נגד השטר > טענת חוסר מודעות לתוכן השטר > "לא ידעתי על מה חתמתי" מקורות שולחן ערוך חושן משפט לט-עד - הלכות הלוואה סימן מה סעיף ג