ש"ך על חושן משפט 390
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וי"א דבכל ספיקא דדינא כו'. וכ"פ מהרש"ל פ' כיצד הרגל סי' ה' וז' ועמ"ש לעיל סי' שפ"ח סעיף א' ועיין בסמ"ע ס"ק ז' עד דהוא ענין דקנסא דהא גופו לא הזיק וכו' אין לזה טעם כלל וכבר השיג עליו הב"ח גם מ"ש הב"ח דמיירי בב' בהמות שהזיקו לא נהירא אלא נראה אף בבהמה אחת כיון דמבעיא אי אורחא היא ואין כוונתה להזיק או כוונתה להזיק והוי קרן א"כ יכול לו' דלמא טבע הבהמה לפעמי' הוא כך ולפעמים כך ודלמא בר"ה הזיקה דרך הלוכה כי אורחא ולא הי' כוונתה להזיק וברשות הניזק היתה כוונת' להזיק וקרן הוא ודוק כן נ"ל ברור: