ש"ך על חושן משפט 321
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וכ"מ שמנכה לו כו'. בסמ"ע האריך בכאן לסתו' דברי הר"ב וכל דבריו שם אינם מוכרחים ובפרט מ"ש דהר"מ במלמד ר"ל שההפסד על שניהם ובז' יישב דברי מהר"מ פדווא' וז"א כנרא' לכל מעיין גם אישתמיטתי' דברי הגה' אשרי פ' האומנים מא"ז ודברי מהר"מ פדו' גופא בתשו' סי' פ"ו שכתבו להדיא שהבעל הבית נותן לו כל שכרו והבאתיו דבריו לקמן סי' של"ד סעיף א' מיהו מטעם אחר נ"ל דאין דברי מהר"מ במלמד סתירה לדברי מהר"מ פדאוו' דהתם לא למד מכאן ואילך ולא היה אפש' לו ללמוד עוד א"כ כשהגיע סוף הזמן הוי כמו לעבר משא"כ בחנות וכה"ג דהחזיק החנות עדיין תחת ידו י"ל דה"ל לחזו' ולא חזר מחל וזה לא שייך במלמד ולא בבית שנשרף והשתא א"ש דהלא מהר"מ פ' גופה בתשו' ספ"ו כתב במלמד כמהר"מ ודוק עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' ל"ח ובתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' צ"ח:
אע"פ שאינו עומד בתוכה כו' ע"ל סי' קנ"ד ס"ס כ"ז בהג"ה מ"ש שם בשם הב"י והוא תלוי בפלוגתא זו וק"ל: