ביאור הגר"א חושן משפט 35

אפי' היה. שם אלא מעתה הא דתנן הפעוטות כו' ואמרי' בגיטין כל חד לפי חורפיה: (ליקוט) אחר י"ג שנים. דתוך הפרק כלפני הפרק ב"ב שם נדה שם. אחר. דלפני י"ג שנים שומא הוא (ע"כ): (ליקוט) עד כו' אחר כו'. נדה מ"ח ב' בשלמא לפני הפרק כו' (ע"כ): גמורות. בנדה א"ר הלכתא בכוליה פרקא מעת לעת ועולא אמר דתנן כו' וערש"י שם ד"ה דתנן כו' וע"ש מ"ז מ"ח: ואם שהו. קדושין ע"ט אתמר קידשה אביה כו' ועתוס' דב"ב שם קנ"ו א' ד"ה בודקין כו': ואם נתמלא. כ' ב"י מדברי תוס' דיבמות פ"ב ד"ה דהביא. ודברי שגגה דמשם לא מ' מידי ואדרבה לכאורה מ' משם להיפך. ונראה שמהרמב"ם יצא להטור דין זה שכ' בפ"ב דה' אישות בן י"ג שנה כו' ונראו בו כו' ואם לא נבדק מלמטה כו' והקשו עליו מדאמרי' בנדה מח ב' מה איש בסי' א' כו' תחתון ולא עליון ול"נ דה"ק דבאיש ודאי על סי' א' תחתון ולא עליון סמכי' מדאמרי' ברפ"ח דסנה' התחתון ולא העליון כו' בן ולא איש קטן פטור שלא כו' וא"א דוקא עליון א"כ בן סורר ומורה היכי משכחת לה דהא שיקיף הוא רק ג' חדשים והוא קודם הרבה לזקן העליון משא"כ באשה דבן ולא בת וא"א לומר ג"כ באיש א"א לעליון לבא כו' דביבמות שם מ' דאפשר אבל מ"מ ברוב תחתון אתי ברישא כו' כמו באשה לר"מ שם וכן רואין בחוש וע"ש בתוס' ד"ה בא כו' וז"ש הרמב"ם בן י"ג כו' ר"ל אם רואין שלא בא התחתון ואם לא נבדק כו' וז"ש כאן ואם נתמלא כו': (ליקוט) ונולד בו סי' כו'. כשלא הביא שתי שערות בזקן (ע"כ): (ליקוט) סי' מסימני כו' כר' יוחנן דקי"ל כוותיה ועבא"ע סי' קנ"ה (ע"כ): (ליקוט) מי כו' שם אלו דברים כו' דוקא ובסיפא אבל כו' (ע"כ): (ליקוט) ויש מי שאומר. שם כיון דלא קחשיב במתני' אלא הנך ועוד ירושלמי שם תני בלבד דברים שרגילין בהם (ע"כ): (ליקוט) ויש מי כו'. והרא"ה חולק ע"ז ממש"ש וצריכ' כו' קמ"ל דהימנוה כו' מ' אף בדלא שכיחא כלל (ע"כ): אפי' הוא לבדו. כ"כ הר"ן שגדול עמו קאי אב' דבריו הראשונים דמתני' וכן משמע מתוס' ורא"ש שם ורמ"א לישנא דטור נקט שלא כ' הא דבית הפרס אבל בל' הש"ע שהוא ל' הרמב"ם ה"ל לרמ"א לכתוב אצל בית הפרס דמשם ואילך הוא לבדו: (ליקוט) אפי' הוא לבדו דבגמ' כתובות כ"ד א' אי' ת"ש אני כהן וחבירי כהן כו' שם ושם ב' ואבע"א ר"י ורבנן במעלין מתרומה ליוחסין קמיפלגי ושם כ"ה א' וכי מסקי' מתרומה ליוחסין בתרומה דאוריי' כו' והכא מיירי מתרומה דרבנן כדאי' התם כ"ח ב' וא"כ סגי בחד נמי וע"כ דרב הונא בריה דרב יהושע לא קאי אהאי דרבנן (ע"כ): (ליקוט) יוצא מבית הספר. דוקא שם דלמא עבד כהן הוא (ע"כ): (ליקוט) ושהיה חולק עמנו כו'. ע' תוס' שם ב' ד"ה תנן כמאן ואם תאמר כו' ולא מילתא היא כו' וא"כ בזה"ז דליכ' תרומה הדרא קו' התוס' לדוכתיה ואפשר לתרץ דשם אליב' דר"מ אבל לדידן דקיי"ל כחכמים כל המשפחות בחזקת כשרות ולא חיישי' לעבד אבל ליתא דלתרומה ויוחסין לא אמרי' כל המשפחות בחזקת כשרות כמ"ש המפרשים (ע"כ): (ליקוט) ושהיה חולק כו ע' תוס' שם ד"ה תנן כו' וצ"ע ובא"ע סי' ג' השמיטו אבל השמיט גם יוצא מבית הספר וצ"ע (ע"כ): (ליקוט) שוטה. ב"ב קכ"ח א' שפוי ונשתטה פסול (ע"כ): כל מי שנטרפה. נדה י"ג ב' ושנטרפה דעתה היינו שוטה כו': (ליקוט) תמיד. כתובות כ"א גבי עובדא דבר שטיא כשעתים חלים כו' (ע"כ): (ליקוט) בדבר מהדברים. אפי' בא' חגיגה ג' ב' כר"י אפי' באחת (ע"כ): (ליקוט) בדבר מהדברים. כר"י בריש חגיגה י"ב תמיד לאפוקי עתים חלים כמ"ש בס"ט (ע"כ): הנכפה. ר"ה כ"ח א' כפאו שד כו' ע"ש: וא' הנכפה. או. שם: (ליקוט) והוא שלא תהיה דעתו משובשת. גיטין ס"ז ב' במתני' שם נשתתק כו' בודקין אותו וערש"י שם ד"ה בודקין אותו (ע"כ): הפתאים. ב"ב שם זיל אכול תמרי כו' מגלת אסתר כו': וכן המבוהלים כו'. שם התם שטותא יתירתא כו': (ליקוט) אחד כו'. ממ"ש בב"ב קכ"ח א' ונתחרש וא"א לומר בחרש גמור דאף אלם בלבד פסול (ע"כ): (ליקוט) ודעתו נכונה. מגטין שם בודקין אותו ע"כ: (ליקוט) והאיום. מסנה' מאיימין עליהם (ע"כ): סומא בשתי. ב"ב קכ"ח א' וכמ"ש בסי"ג: (ליקוט) בשתי עיניו. דוקא כמ"ש בנדה מ"ט ב' ויש כשר להעיד כו' (ע"כ): אע"פ. גטין כ"ג א': (ליקוט) וטומטום כו' וכל כו'. כמ"ש בסי' ל"ד סכ"ח אבל כו' אע"ג דה"ל חזקה דכשרות וכ"ש כה"ג ועמ"ש (ע"כ): וכל אלו. ע' רמב"ם בפי' על מתני' דפ"ק דב"ק שום כסף כו'. וברמב"ם בח' שם: דבמקום שאין. ויש סמך בפ"ד דקדושין ע"ג ב' חיה נאמנת לומר כו' והטעם לפי שאין אנשים שם: