סיכום
בית דין קיבל תביעה להטלת מגבלות על אשה הסורבת גט בעקבות פסק דין מתאריך 25.9.2008 החייב אותה בגט. האשה, שהיא עורכת דין, המשיכה בסרבנותה גם לאחר הוצאת פסק הדין, וניסתה להגיש תביעה לביטול הפסק בנימוק של פגמים יורדים לשורש הפסק. בית הדין דחה תביעה זו על הסף כערעור מחופה שלא הוגש בזמן. כתוצאה מסרבנותה המתמשכת וההתנהלות הלא ראויה של עורכת דין, הטיל בית הדין מגבלות מדורגות לפי חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גירושין) תשנ"ה 1995, כולל: עיכוב יציאה מן הארץ והשלכת דרכון מידית, שלילת רשיון נהיגה, הגבלת חשבונות בנקים, ושלילת זכותה לעסוק כעורכת דין, כאשר כל הגבלה נכנסת לתוקף בשלבים שונים כדי לעודד שיוב.
עובדות
בית דין הוציא פסק דין בתאריך 25.9.2008 החייב אשה בגט. לא הוגש ערעור על פסק זה. האשה הוזמנה לסידור גט וסירבה לקבל גט. בדיון שהתקיים לאחר מכן, האשה המשיכה בסרבנותה. ב"כ האשה טען כי היא מוכנה לקבל גט רק תמורת קבלת מדור וכתובה. בית הדין הבהיר כי שאלת המדור אינה בסמכותו ושנושא הכתובה יידון רק לאחר מתן הגט. בדיון זה הגיש ב"כ האשה תביעה חדשה לביטול פסק הדין בטענה של פגמים יורדים לשורש הפסק. התביעה לא הוגשה בעוד מועד קודם ולא ניתנה לצד השני הזדמנות להגיב. האשה היא עורכת דין במקצועה.
החלטה
בית הדין קיבל את התביעה להטלת מגבלות על האשה לפי חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גירושין) תשנ"ה 1995. המגבלות שהוטלו הן: (1) עיכוב יציאה מן הארץ ושלילת דרכון ישראלי - בתוקף מידית; (2) שלילת רשיון נהיגה - בתוקף החל מ-26.2.2009; (3) הגבלת חשבונות בנקים וקביעתה כלקוחה מוגבלת לפי חוק שיקים ללא כיסוי - בתוקף החל מ-5.3.2009; (4) שלילת זכותה לעסוק כעורכת דין - בתוקף החל מ-12.3.2009. בית הדין דחה על הסף את תביעת הביטול כערעור מחופה שלא הוגש בזמן. החלטה זו דורשת אישור נשיא בית הדין הגדול.
נימוקים
בית הדין ציין כי האשה סורבת את פסק הדין לגט בדרישות בלתי מקוריות שאינן בסמכות בית הדין (כגון משא ומתן על מדור וכתובה). תביעת הביטול שהוגשה היא למעשה ערעור מחופה שלא הוגש בזמן, ובית הדין איננו ערכאת ערעור על פסקיו שלו. בית הדין הצביע על הבעיה הנובעת מכך שעורכת דין פורה בוטה את החוק בנוגע לעצמה, וכי לבית דין חובה להתריע על כך ולנקוט בצעדים מתבקשים. המגבלות הוטלו בשלבים (תוך זמן) כדי לתת לאשה הזדמנות לשינוי עמדתה, אך בשל עמדתה הנחרצת של האשה, ראה בית הדין כי זימון שבועי לא יועיל.
טקסט מלא של הפסק ←
א. בית הדין בפסק דין מתאריך כ"ה אלול תשס"ח 25.9.2008 חייב את האשה בגט. על פסק דין זה לא הוגש ערעור. האשה הוזמנה לסידור גט וסירבה לקבל את גיטה. לפנינו תביעה להטיל על האשה מגבלות האמורות בחוק לסרבני גט. ב. בדיון שהתקיים היום האשה המשיכה לעמוד בסרבנותה. ב"כ האשה אמר בדיון כי האשה מוכנה לקבל גט אם תקבל את המגיע לה, מדור וכן כתובתה (ראה בפרוטוקול במפורט). בית הדין הבהיר לו כי נושא המדור אינו בסמכותו של בית הדין ולכן לא יקבל טענה זו כדי להצדיק את סרבנותה. באשר לתביעת הכתובה שנפתחה לפני חודש, בית הדין הבהיר את עמדתו כי ידון בדבר מיד לאחר סידור הגט. שני נימוקים לכך. ראשית מצד הדין האשה רשאית לתבוע את כתובתה רק לאחר מתן הגט. אמנם פעמים רבות עולה נושא הכתובה טרם מתן הגט. אך זאת רק במסגרת כוללת של דיון בכל מכלול הנושאים כדי להביא את הצדדים להסכם גירושין כולל המקובל על שניהם. אך כאשר כבר ניתן פסק דין לחיוב גט, אין מקום לדרישות כגון אלו שהועלו על ידי האשה ולכן נושא הכתובה נשאר כעיקר הדין שכל תביעה תהיה רק לאחר מתן הגט. זאת ועוד, אין לתת שום סעד לסרבן/סרבנית גט. ג. ב"כ האשה פתח היום כתב תביעה תחת הכותרת "תביעה להצהרה על בטלות פסק הדין, הצהרה על ביטול הפסק עקב פגמים היורדים לשורשו של הפסק" כתב התביעה הוצג בפני בית הדין בעת הדיון. בית הדין אמר לו שלא יתקיים היום דיון מאחר והחומר לא היה מונח לפנינו בעוד מועד, מה עוד שלא ניתנה לצד השני הזדמנות ניאותה להגיב על תביעה זו. ד. בית הדין עיין בתביעה זו ונוכח לדעת שבמהותה ובתוכנה זו תביעת ערעור על פסק הדין. נראים הדברים כי האשה ובא כוחה לא הגישו ערעור על פסק הדין בזמן ובקשתה להגשת ערעור במועד מאוחר נדחתה. משכך מצא ב"כ האשה המפולפל דרך לערער על פסק הדין בהגשת תביעתו החדשה לביטול פסק הדין. ברור וגלוי שאנו לא ערכאת ערעור על פסק דין שניתן על ידינו ולכן עלינו לדחות על הסף את התביעה הזו. ה. אנו רואים היטב שהאשה, שהיא עורכת דין במקצועה, ובא כוחה מנסים בכל דרך שהיא לא לקיים את פסק הדין. ו. הדבר הזה תמוה מאוד, כיצד מי שלמדה משפטים וקיבלה הסמכה לעריכת דין מפרה בצורה בוטה את החוק כאשר הדבר נוגע אליה. חובתו של בית הדין להתריע על כך ולנקוט בכל הצעדים המתבקשים. ז. לאור האמור בית הדין מקבל את התביעה ומטיל על האשה את ההגבלות האמורות בחוק בהתאם להוראות חוק בתי דין דתיים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה 1995 כדלקמן: א. בית הדין מוציא צו עיכוב יציאה קבוע נגד האשה לפי סעיף (2) 1 לחוק הנ"ל. ב. בית הדין מוציא צו לפיו האשה מנועה מלקבל דרכון ישראלי, להחזיק בו או להאריך את תוקפו לפי סעיף (2) 2 לחוק הנ"ל. ג. בית הדין מוציא צו לפיו האשה מנועה מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה בהתאם לסעיף (2) 3 לחוק הנ"ל. ד. בית הדין מוציא צו לפיו האשה מנועה לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, ובית הדין קובע בזאת כי היא לקוחה מוגבלת מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981 וזאת לפי סעיף 2 (6) לחוק הנ"ל. ה. בית הדין מוציא צו לפיו האשה מנועה מלעסוק במקצועה כעורכת דין בהתאם לסעיף 2 (5) לחוק הנ"ל. בית הדין סבור שיש לפעול במידתיות ולא להטיל עליה בבת אחת את כל המגבלות. מן הראוי היה לקבוע ישיבה בכל שבוע ואם האשה תעמוד בסירובה הרי שיוטלו עליה מיגבלות נוספות. אולם לאור עמדתה הנחרצת של האשה, נראה לנו שלזמן אותה מידי שבוע לא יביא כל תועלת ולא יביא לתוצאה הרצויה של שינוי עמדתה לנכונותה לקיים את פסק הדין לגירושין מה עוד שזימון כל שבוע כרוך בהוצאות וכמובן בחיוב הוצאות בסך אלפי שקלים לכל ישיבה. על כן בית הדין קובע בזאת את חלות המיגבלות לפי הסדר הבא: 1. עיכוב יציאה מן הארץ ושלילת דרכון לאלתר. 2. שלילת רשיון נהיגה תכנס לתוקף בתאריך ב אדר תשס"ט, 26 בפברואר 2009. 3. הגבלת חשבונות בנקים תכנס לתוקף בתאריך ט אדר תשס"ט, 5 במרץ 2009. 4. שלילת עיסוקה כעורכת דין (ס"ק 5) תכנס לתוקף בתאריך ט"ז אדר תשס"ט, 12 במרץ 2009. ח. האשה רשאית לפנות לבית הדין ולהביע את נכונותה לקבל את גיטה ללא שום תנאים. ט. להחלטה זו דרוש אישור נשיא בית הדין הגדול כאמור בחוק הנ"ל סעיף ו. (ג) בית הדין מעביר החלטה זו למזכיר הראשי לביצוע האמור בהחלטה, עם קבלת אישור נשיא בית הדין הגדול. בית הדין מעביר העתק החלטה זו למנהל בתי הדין הרבניים, לידיעה. ניתן ביום כ"ה שבט תשס"ט (19/02/2009) (-) הרב ישראל שחור, אב"ד (-) הרב דניאל אדרי, דיין (-) הרב יצחק אושינסקי, דיין העתק נאמן ומתאים למקור הרב מנשה מילר המזכיר הראשי