ביאור הגר"א חושן משפט 402
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואפי' כו'. תוס' ד"ה שנו כו' ואפי' לר"י נ"מ כו' וכ"כ נ"י ואף לר"ע:
ודוקא כו'. עסמ"ע וכמ"ש בכתובות קי א' רמי ב"ח אמר הכא כו' ואף לרבא שם דקאמר ליגבינהו כו' כאן ל"ל דאין גובה אלא מגופו:
כגון אם הזיק כו'. טור לאפוקי ממ"ש הרא"ש בשם רש"י:
י"א כו' דכל כו'. כמ"ש כ"ד ב' וכמו בעטה מהלכת ברבוצה שר"ל ואף רבא ל"פ אלא משום דא"ל כי אית לך כו' ואפי' באדם יש לו רשות בכה"ג דהא אפילו על עסקי ממון אמרינן ברפ"ג מאה פנדי כו' ואע"ג דלא שייך באדם כל המשנה כו' ועתוס' ד"ז ב' ד"ה ה"ג כו' והג"א שם ד"ה והא כו' כ"ש בשור וז"ש וכ"ה לקמן כו' ועמש"ש:
והמחבר כו'. דברי הרב תמוהין כי אין חולק ע"ז והמחבר לא הזכיר כלום מזה וסמך אמ"ש בסי' תנא וגרם לו דברי הטור שכ' וכ' א"א הרא"ש ז"ל דמיירי דוקא שהתחילו בבת אחת כו' וכ' עוד היכא שהתחילו כאחד גם התם משלם נ"ש כמו המועד כך דקדק מדברי רש"י ואין דעת ר"י כן אלא בין שהתחילו בב"א בין שהתחילו זא"ז נפרעין כמו שפי' תחלה מ' דר"י חולק גם ארישא וס"ל להרב דהא בהא תליא דהא לא מצינו לר"י שחולק ע"ז וז"ש והמחבר כו' ר"ל כיון שפי' כפי' ר"י במתני' כנ"ל שכ' כגון אם הזיק כו' ה"ה באידך ס"ל כר"י. אבל ליתא דר"י אין חולק ע"ז וגם אינו מדברי רש"י וט"ס הוא בטור כמ"ש יש"ש שמ"ש בין שהתחילו כו' עד בזא"ז ט"ס: