ש"ך על חושן משפט 337
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
פועל העושה מלאכה כו' איתא בש"ס בכרם רעיך ולא של הקדש וה"ה של עכו"ם לא למאי דקי"ל גזל העכו"ם אסור כן הוא בש"ס ועיין בסמ"ע א':
השומר במחובר כו' עיין בתשובת מנחם עזריה סי' מ"ז:
וי"א דוקא כו' הא דכ' מור"ם וי"א אדברי המחבר ושניהן הן דברי הטור ר"ל לאפוקי ב"י דכתב דהרי"ף והרמב"ם לא ס"ל כן עכ"ל סמ"ע ולא דק קצת דב"י כתב דגם הם ס"ל כאיסי מדהשמיטו ע"ש:
לא יאכל בגפן אחר כו' עיין בסמ"ע ס"ק כ"ד עד ולא כמ"ש בע"ש דגפן המודלה ע"ג תאנה כו' עיין בע"ש וע' בש"ס ותראה שדברי הע"ש נכוני' ושלא כדת השיג עליו הסמ"ע ודוק:
אפי' נזיר שהיה עושה. ופי' דל"ת כיון דידע הב"ה שהוא נזיר ולא יאכל ה"ל כאלו התנה עמו שיתן (ממה שיש לו לאכול) לאשתו ובניו קמ"ל עכ"ל סמ"ע ובש"ס מבואר דנזיר הוא פשוט יותר דא"י לומר משום לך לך כו' וק"ל:
אבל אם הם הקטני' יאכלו כו' ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' קצ"ט: