ש"ך על חושן משפט 236
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
העכו"ם עיין בתשובת מהרי"ט סי' נ"ט ובתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' ר"ז ובתשובת ר"ל ן' חביב ס"ס ס' וברשד"ם סי' ער"ה ור"פ:
עכו"ם בעל זרוע כו' עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' כ' ובתשובת רשד"ם סי' שמ"א:
אינם יכולין להוציא. כן הוא דעת הרמב"ם אבל הרא"ש בשם ר"ג והטור כתבו דיכול להוציא מיד הלוקח אפי' שהתה בידו יותר מיב"ח ועיין עוד בסמ"ע ס"ק ט"ו וכ"פ מהרש"ל פ"ו סי"ד ע' בתשובת מבי"ט ח"א סי' מ"ד ובשאלות השניות סי' קכ"ח דף קנ"ח:
אלא שמין כו' בסמ"ע ס"ק י"ט כ' שהוכיח בפרישה שא"צ ליתן להלוקח כל הדמים שנתן לעכו"ם אלא מה שהיה צריך הבעל ליתן לעכו"ם והוא פשוט בל' הרא"ש אמנם אם כונת הלוקח היה להציל מיד העכו"ם ולהחזיר לנגזל צריך ליתן לו כל מה שהוציא עד כדי דמיו מהרש"ל ביש"ש פ"ו מב"ק סי' י"ד ע"ש:
אבל במטלטלי כו' ע"ל סי' שנ"ו ושס"ח:
א"צ להחזיר לבעלים כו' אם קנאם וה"ה אם גזלם ממנו כ"כ בספר בא"ש דף ע' ע"א ע' בתשובת רמ"א סי' קי"ג:
ודאי נתייאש כו' ע"ל סי' שע"א ודוק ועיין בתו' והרא"ש פ' ח"ה מזה ריש דף מ"ד:
וכל זה באנס. עיין ביש"ש מדינים אלו: