חוב בגין שכירות דירה 80084-2
סיכום
תביעה בגין חוב שכירות דירה וארנונה. התובע תבע מהנתבע סכום של 9,450 ₪ עבור דמי שכירות ו-9,832.73 ₪ עבור ארנונה שלא שולמו. בית הדין קיים דיון בזום בנוכחות הצדדים. בפסק דין קודם הכריע ביה"ד לטובת התובע אך נפלה טעות בהכרעה – לא הוכרע בעניין התשלום המלא של הארנונה. בפסק דין זה המשלים את הקודם, קבע ביה"ד כי הנתבע חייב לשלם 9,832 ₪ עבור הארנונה בהתאם לאישור רישמי מעיריית ירושלים. החלטת בית הדין היא כי הנתבע ישלם לתובע את הסכום הנ"ל עד ליום 10.4.2021.
סכומים כספיים
עובדות
התובע תבע מהנתבע לתשלום חובות בגין שכירות דירה וארנונה. הנתבע נשכר דירה מהתובע. על פי מסמכים שהוגשו לבית הדין, כולל אישור רישמי של אגף השומה והגבייה של עיריית ירושלים מיום 23.7.2020, היה חוב בסך 9,832.73 ₪ עבור ארנונה שלא שולמה. בנוסף היה חוב בדמי שכירות. בפסק דין קודם (מיום 25.2.2021) הכריע ביה"ד לטובת התובע אך נפלה טעות טכנית – לא הוכרע בעניין התשלום המלא של הארנונה.
החלטה
ביה"ד קבע כי התביעה על הארנונה בסך 9,832 ₪ יש לקבל מכיוון שהיא מבוססת על מסמך רישמי של אגף השומה והגבייה של עיריית ירושלים. כמו כן, קבע ביה"ד כי יש לחייב את הנתבע על אי-תשלום דמי השכירות בהתאם להנמקות שניתנו בפסק הדין הקודם. הסך הכל שהנתבע חייב לשלם הוא 9,832 ₪ עבור הארנונה בנוסף לסכומים שנפסקו בפסק הדין הקודם.
נימוקים
בית הדין מצא כי בפסק הדין הקודם נפלה טעות: כתוב היה שהנתבע צריך לשלם 9,450 ₪ עבור ארנונה, אך בעוד שהתביעה על הארנונה הייתה 9,832 ₪. בנוסף, לא הוכרע בעניין החוב על דמי השכירות בשיעור של 9,450 ₪. בית הדין קבע כי התכוונו לחייב 9,450 ₪ עבור דמי השכירות, אך בטעות כתבו זאת עבור הארנונה, וחוב הארנונה נשכח. מכיוון שלא הוכרע באחד מנושאי התביעה בפסק הדין הקודם, היה צורך להשלים את הפסק דין בהתאם לחוק הבוררות סעיף 24(5). התביעה על הארנונה מבוססת על מסמך רישמי מעיריית ירושלים ויש לקבלה.