תלמוד בבלי מסכת גיטין דף 18:

חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא פִּיֵּיס. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים; אִם אִיתָא דְּפַיֵּיס – קָלָא אִית לַיהּ לְמִילְּתָא. אִיתְּמַר: אָמַר לַעֲשָׂרָה ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״; אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנַיִם מִשּׁוּם עֵדִים, וְכוּלָּם מִשּׁוּם תְּנַאי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כּוּלָּם מִשּׁוּם עֵדִים. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא אֲמַר לְהוּ: ״כּוּלְּכֶם״; וְהָא תְּנַן, אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין! אֶלָּא דַּאֲמַר לְהוּ ״כּוּלְּכֶם״. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דַּחֲתוּם בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ בְּיוֹמֵיהּ, וְאִינָךְ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם תְּנַאי – כָּשֵׁר; וּמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עֵדִים – פָּסוּל. אִי נָמֵי – כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם תְּנַאי – כָּשֵׁר; לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עֵדִים – פָּסוּל. אִי חֲתִים בִּתְחִילָּה קָרוֹב אוֹ פָּסוּל; אָמְרִי לָהּ כָּשֵׁר, וְאָמְרִי לַהּ פָּסוּל. אָמְרִי לָהּ כָּשֵׁר – תְּנַאי הוּא; אָמְרִי לַהּ פָּסוּל – אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בִּשְׁטָרוֹת דְּעָלְמָא. הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״; חֲתוּם בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ בְּיוֹמֵיהּ, וְאִינָךְ – מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ: