ביאור הגר"א חושן משפט 269
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
המגביה כו'. כרמי בר חמא דר' יוחנן שם י' א' ס"ל כוותיה וגם ר"ש בי"ט לט ב' לפי' תוס' שם וכן ריב"ל בב"מ שם אמר עולא אריב"ל מחלוקת וקי"ל כריב"ל בכ"מ:
אע"פ כו'. שם וא"ת משנתינו כו':
שנים כו'. שם ח' א' ואפי' רבא מודה כה"ג. שם:
ג"ט כו' ג"ט כו'. תוס' ורא"ש וכדברי המפ' דאין הגבהה בפחות מג"ט: (ליקוט) שגבוה ג"ט כו'. נראה דזהו לדעת רש"י וע"ל סי' קצח ס"ב (ע"כ):
ואין כו'. מדהוצרך ר"י לאוקמיה דוקא בדאמר תנה ולא אוקים כמש"ש דאמר תחלה: (ליקוט) ואין המגביה כו'. הוא פשוט בעיני שלכאורה ק' מ"ש זכה לי מתנה לי אם הגביה לחבירו הרי קנה לו אפי' לא א"ל כלל וה"ה בא"ל תנה לי ואם לא הגביה בשבילו אף בא"ל זכה לי מאי הוה אלא דס"ד של הגמ' שהגביה בשבילו וז"ש ולימא מעני לעני כו' וערש"י שם ד"ה ואמר אני כו' קס"ד כו' ומשני א"ל מתני' דאמר כו' ואר"י המגביה כו' וא"ת משנתינו כו' דודאי ע"כ מתני' בדקא' תחלה אלא בא"ל זכה לי אינו נאמן לומר שזכה בו תחלה דמסתמא עשה שליחותו כיון ששתק והגביה אבל אם א"ל תנה לי אין מתחיל השליחות עד הנתינה והרי חזר מקודם ואמר אני זכיתי תחלה וע"ל סי' קפג ס"ד ראובן כו' בד"א כו' (ע"כ):
י"א כו'. דקני לי הוי כזכי לי:
וי"א כו'. עבה"ג ועסמ"ע: (ליקוט) ראובן כו'. וס' הראשונה עיקר דהטעם הוא במציאה דודאי עשה שליחותו כ"ז שלא חזר בהדיא וכמש"ל סי' קפג ס"ד ואף ראבי"ה לא חלק בהדיא רק אמר רפיא בידי אבל אין בה שום פקפוק וע"ל ס"ב בהג"ה ודוקא כו' (ע"כ):