ביאור הגר"א חושן משפט 336
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
השובר כו' וא"י לומר כו'. קי"ח א':
אבל אם כו'. תוס' שם ד"ה לעשות כו' ואע"ג דשם ע"ו א' מייתי לה אשכרו בשל חבירו שם משום דא"ל שכרכם עלי וזה ששם חלקו בין א"ל שכרכם עלי או לא וכאן לא חילקו וז"ש טוש"ע אפילו לא כו' ואם א"ל כו' וז"ש תוס' הנ"ל סתמא בשל חבירו. ודוקא סתמא אבל א"ל שכרכם על בע"ה אפי' ברישא י"ל כן ואין חילוק אלא בסתמא:
שכרו כו' א' כו'. עמ"ש בסי' פ"א:
והוא כו' ענ"י בשם רשב"א והר"ן חלק עליהם ע"ש כמש"ש ברישא בגמ' טעמא כו' ה"מ כו' משא"כ כאן כיון דחייב לו ודאי מכוין לאקנויי וז"ש או שהוא ברשותו ומ"מ דוקא שקונה בא' מדרכי הקניה כמש"ש ותקנה כו':