תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 95.
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אֲחוֹת אִשָּׁה, דִּבְמֵזִיד לָא אֲסִירָא מִדְּאוֹרָיְיתָא, בְּשׁוֹגֵג לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן. וּמְנָלַן דְּלָא אֲסִירָא, דְּתַנְיָא: ״אוֹתָהּ״, אוֹתָהּ — שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ, וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ אוֹסַרְתָּהּ.
שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁבָּא עַל אִיסּוּר קַל — נֶאֱסָר הָאוֹסֵר, מְקוֹם שֶׁבָּא עַל אִיסּוּר חָמוּר — אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱסָר הָאוֹסֵר.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּבָא עַל חֲמוֹתוֹ שֶׁפָּסַל אֶת אִשְׁתּוֹ, עַל מָה נֶחְלְקוּ — בְּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פָּסַל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא פָּסַל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא פָּסַל אֶת אִשְׁתּוֹ, עַל מָה נֶחְלְקוּ — בְּבָא עַל חֲמוֹתוֹ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פָּסַל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא פָּסַל.
לְפִי שֶׁבַּתְּחִלָּה, הוּא מוּתָּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהִיא מוּתֶּרֶת בְּכׇל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. קִדְּשָׁהּ — הוּא אֲסָרָהּ, וְהִיא אֲסָרַתּוּ. מְרוּבֶּה אִיסּוּר שֶׁאֲסָרָהּ, מֵאִיסּוּר שֶׁאֲסָרַתְהוּ. שֶׁהוּא אֲסָרָהּ בְּכׇל אֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהִיא לָא אֲסָרַתְהוּ אֶלָּא בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ.
וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה הוּא, שֶׁאֲסָרָהּ בְּכׇל אֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, שָׁגְגָה בָּאָסוּר לָהּ — אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת בַּמּוּתָּר לָהּ, הִיא, שֶׁלֹּא אֲסָרַתְהוּ אֶלָּא בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, שָׁגַג בָּאָסוּר לוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נֶאֱסַר (לוֹ) בַּמּוּתָּר לוֹ?!
וְזֶה הַדִּין לְשׁוֹגֵג. לְמֵזִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָהּ״, אוֹתָהּ — שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ, וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ אוֹסַרְתָּהּ.
אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — דִּכְתִיב: ״בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ וְאֶתְהֶן״, וְכִי כׇּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ בִּשְׂרֵפָה?! אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׂרֵפָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאִיסּוּרָא.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. הָהוּא דַּעֲבַד אִיסּוּרָא בַּחֲמָתֵיהּ. אַתְיֵיהּ רַב יְהוּדָה, נַגְּדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה — אַסְרִיתַהּ עֲלָךְ אִיסּוּרָא דְעָלַם.
מַאי ״אִיסּוּר קַל״? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת.
בָּא עָלֶיהָ הַאי — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּהַאי. בָּא עָלֶיהָ אִידַּךְ — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּהַאי.
מָה לְמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת, שֶׁכֵּן נִטְמָא הַגּוּף, וְאִיסּוּרָהּ בְּרוֹב, וְאִיסּוּרָהּ אִיסּוּר עוֹלָם.
אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: יְבָמָה. יְבָמָה לְמַאן? אִילֵּימָא לְאַחֵר, וְכִדְרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ —
מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן נִטְמָא הַגּוּף, וְאִיסּוּרָהּ בְּרוֹב.
אֶלָּא יְבָמָה לָאַחִין. עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר הַאי — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּהַאי. בָּא עָלֶיהָ אִידַּךְ — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּהַאי. מַאי אִירְיָא שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֵׁנִי? אֲפִילּוּ עֲבַד בָּהּ נָמֵי מַאֲמָר!
הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר: אֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. אֶלָּא, אֲפִילּוּ נָתַן לָהּ גֵּט, וַאֲפִילּוּ חָלַץ לָהּ!
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סוֹטָה. סוֹטָה לְמַאן? אִילֵימָא לַבַּעַל: בָּא עָלֶיהָ בַּעַל — אַסְרַהּ עֲלֵיהּ דְּבוֹעֵל. מַאי אִירְיָא בָּא עָלֶיהָ? אֲפִילּוּ נָתַן לָהּ גֵּט — וַאֲפִילּוּ אָמַר ״אֵין אֲנִי מַשְׁקֶה״!
אֶלָּא סוֹטָה לַבּוֹעֵל. הַאי אִיסּוּר קַל הוּא? אִיסּוּר חָמוּר הוּא, דְּהַיְינוּ אֵשֶׁת אִישׁ!