תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 28.
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
לְכַתְּחִלָּה קָתָנֵי. וְלֵימָא לֵיהּ: גְּזֵירָה דִּלְמָא קְדֵים וַחֲלֵיץ לְרִאשׁוֹנָה בְּרֵישָׁא! ״וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת״ קָתָנֵי, דְּלֵיכָּא דִּין יִבּוּם הָכָא כְּלָל.
וְלֵימָא לֵיהּ: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָמוּת, וְאָסוּר לְבַטֵּל מִצְוַת יְבָמִין! רַבִּי יוֹחָנָן לְמִיתָה לָא חָיֵישׁ.
וְלֵימָא לֵיהּ: רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא, דְּאָמַר: כֵּיוָן שֶׁעָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר — נֶאֶסְרָה עָלָיו עוֹלָמִית. מִדְּסֵיפָא רַבִּי אֶלְעָזָר, רֵישָׁא לָאו רַבִּי אֶלְעָזָר.
וְנֵימָא לְהוּ: דִּנְפוּל בְּבַת אַחַת, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם! לָא סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
וְלֵימָא לֵיהּ: דְּלָא יָדְעִינַן הֵי נְפוּל בְּרֵישָׁא.
אִי הָכִי — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי קָדְמוּ וְכָנְסוּ יוֹצִיאוּ? בִּשְׁלָמָא רִאשׁוֹנָה, אָמְרִינַן לֵיהּ: מַאן שְׁרָא לָךְ? אֶלָּא שְׁנִיָּה, אָמַר: חַבְרַאי שְׁנִיָּה יַיבֵּם, אֲנָא רִאשׁוֹנָה מְיַיבֵּם.
הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: אֲחָיוֹת אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָן.
תְּנַן: הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה — אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ, וְהַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּנְפַלָה חֲמוֹתוֹ תְּחִלָּה.
וְאַמַּאי? לֵיקוּ חָתָן לְיַיבֵּם הָךְ דְּאֵינָהּ חֲמוֹתוֹ בְּרֵישָׁא, וְתֶהֱוֵי חֲמוֹתוֹ לְגַבֵּי אִידַּךְ כִּיבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה, תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן!
אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן דִּנְפַלָה הָךְ דְּאֵינָהּ חֲמוֹתוֹ בְּרֵישָׁא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְכוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יְקַיְּימוּ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹצִיאוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יְקַיְּימוּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קַל הָיָה לָהֶם לְבֵית הִלֵּל בְּדָבָר זֶה, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹצִיאוּ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יְקַיְּימוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּמַאן? אִי כְּבֵית שַׁמַּאי — הַיְינוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִי כְּבֵית הִלֵּל — הַיְינוּ אַבָּא שָׁאוּל! הָכִי קָאָמַר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּדָבָר זֶה.
הָיְתָה אַחַת מֵהֶם כּוּ׳. הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: אֲחוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת!
צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְועִינַן הָתָם: מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא לְמִיגְזַר מִשּׁוּם שֵׁנִי, אֲבָל הָכָא, דְּאִיכָּא לְמִיגְזַר מִשּׁוּם שֵׁנִי — אֵימָא לָא.
וְאִי אַשְׁמוּעִינַן הָכָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שֵׁנִי דְּקָא מוֹכַח, אֲבָל הָתָם, דְּלֵיכָּא שֵׁנִי — אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
אִיסּוּר מִצְוָה כּוּ׳. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: