סיכום
תביעה של מזכירות יישוב נגד תושב לשעבר לגביית חוב מסים בשל שירותים ציבוריים. הנתבע טען כי עזב את הישוב בעקבות המאבק בגוש קטיף, והוא נרדף על ידי הוצאה לפועל, וכן טען שחלק מהחיובים אינם צודקים ולא ישימים לחברים הפרטיים. בית הדין קבע כי אמנם החלטות הישוב מחייבות את החברים, אולם בנסיבות של מקרה זה יש מקום ללכת לפנים משורת הדין בשל התנאים המיוחדים. בית הדין פטר את הנתבע מהמסים החלים לאחר עזיבתו את הישוב, והורה למזכירות לערוך חשבון מדויק רק לתקופת מגוריו בישוב, תוך פריסת החוב לכמה חודשים בהתחשב במצבו הכלכלי.
עובדות
הנתבע וביתו גרו בישוב וחויבו במסים שכללו מסי מים ומסי גן. לא שילמו כסדר והנוצר חוב בסך 7,416.34 ש"ח. הנתבע עזב את הישוב בעקבות המאבק בגוש קטיף, והודיע על כך למזכיר אשר פטר אותו ממסים. לאחר מכן נרדף על ידי הוצאה לפועל והיה אנוס להעתיק דיור. חברות שכרו קרוון עבור החיובים, ולאחר מכן העבירו את החיוב לחברה.
החלטה
בית הדין קבע כי החלטות הישוב מחייבות את החברים גם אם הם סבורים שהחיובים אינם צודקים או שאינם נהנים מהשירותים. אולם בנסיבות המקרה, בהתחשב בעזיבה למטרת מאבק לאומי ובנרדיפה של הנתבע, בית הדין פטר את הנתבע מהמסים החלים עליו לאחר עזיבתו את הישוב. בית הדין הורה למזכירות הישוב לערוך חשבון מדויק רק לתקופת מגוריו בישוב. בנוסף, בחסות בדיקת המצב הכלכלי של הנתבע, המזכירות עצמה הציעה לפרוס את החוב לכמה חודשים.
נימוקים
בית הדין קבע כי על פי רמ"א בחו"מ סימן קס"ג סעיף ג', החלטות החברים בישוב מחייבות את החברים גם אם הם אינם נזקקים לשירות. החוב נשאר עדיין חוקי גם לאחר עזיבת היישוב. עם זאת, בית הדין ראה מקום ללכת לפנים משורת הדין בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה: עזיבה למטרת מאבק לאומי בגוש קטיף, ונרדיפה על ידי הוצאה לפועל. הסברה היא שחוב שצבר במהלך מגוריו בישוב חוקי, אך מעת עזיבתו אין להמשיך לחייב, במיוחד עם הצעת המזכיר לפטור אותו, על אף שלמזכיר לא היתה סמכות חוקית לעשות כן.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:183 מיסי יישוב כשלא נהנה או לא נמצא תשס"ו/8 התובעים: מזכירות היישוב א' המיוצגת ע"י א' והמזכיר. הנתבע: ב', תושב היישוב לשעבר. אודות: חוב שחייב למזכירות. טענות הצדדים: התובעים: הנתבע ומשפחתו גרו בישוב, ובמהלך מגוריהם בישוב חויבו במסים שכ"ד מים ועוד, מאחר ולא שילמו כסדר נשאר חוב על סך 7416.34 ש"ח, מוצגת פה כרטסת מהנהלת חשבונות המצדיקה את החיוב. הנתבע: אני עזבתי לגוש קטיף בעקבות המאבק, וכן אני נאלץ לעבור דירה בגלל הרדיפה של ההוצאה לפועל. לדעתי חייבו אותי מסים שאינם צודקים כמו מס רב גן, ולא ראוי לחייב כעת שהדירה אינה ראויה לדיור. ובכלל הם מדקדקים בקטנות נגדי ולא מתחשבים במצבנו הכלכלי הקשה. כשעזבתי הודעתי למזכיר והלה פטר אותי ממסים מיום עזיבתי, הקרוון שביקשו ממני לשלם שכ"ד הוא שייך לחברה ולא לי באופן פרטי. התובעים: המזכיר לא היה מוסמך לפטור ממסים רק החלטת מזכירות קובעת, הוא שכר את הקרוון ואחר כך העביר את החיוב לחברה. ע"כ עיקר הטענות הצדדים האריכו בהסברים אבל זה העיקר. הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין מס על שירות ציבורי שאדם אינו זקוק הנה בפשטות נראה שהחלטות החברים בישוב מחייבות את החברים אפילו אם מישהו סבור שגובה המסים אינו צודק, בכל זאת יש תוקף להחלטת החברים, ע' רמ"א חו"מ סי' קס"ג סע' ג'. וכן כל אחד צריך לשלם מסים אפילו אם זה שירות שהוא באופן אישי אינו נזקק אליו, ע' בהגהת רמ"א באותו סעיף בסופו. ולכן כל ההחלטות , כולל אמצעי אכיפה, אפילו אם חבר עזב את הישוב שרירים וקיימים. אולם בנידון שלפנינו נראה לבית הדין שכאן יש מקום ללכת לפנים משורת הדין, היות והנתבע עזב כדי לסייע למאבק הכללי למען הצלת גוש קטיף, וכן שהוא נרדף ע"י ההוצאה לפועל, ולכן סבור בית הדין שכל המסים שחלו על הנתבע בהיותו בישוב הוא חייב בהם, אבל מעת שעזב יש ללכת לקראתו ולפטור אותו, ומה גם שהמזכיר פטר אותו, למרות שלפי החוק היבש לא היה בסמכותו לעשות זאת. היות ובכרטסת של הנהלת חשבונות לא ברור די הצורך לאיזו תקופה שייכים החיובים, פנה בית הדין למזכירות הישוב לשבת ולערוך חשבון מדויק רק לגבי התקופה שהנתבע היה עדיין בישוב, ורק לגבי אותו זמן לחייבו במסים. בהתחשב במצבו הכלכלי של הנתבע המזכירות בעצמה הציעה לפרוס את החוב של ב' לכמה חודשים, וזו הצעה ראויה ונכונה. בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים גופים ציבוריים > ישובים ורשויות מקומיות > מיסים > החייבים > שירותים שהתושב לא נהנה מהם מיסים > החייבים > תושב שאיננו מתגורר למשך תקופה ביישוב מקורות שולחן ערוך חושן משפט קנז-קע - הלכות שותפות בקרקע סימן קסג סעיף ג