סיכום
בעל דין א (ראובן) היה ערב על צ'ק בסך 30,000 ש"ח שנתן לו בעל דין ב (שמעון) כעירבון בבנק. כאשר הבנק דרש מראובן לפרוע את הצ'ק, הוא נאלץ לפתוח הליכים משפטיים וללא בחירה התיישב. ראובן תבע את שמעון על סכום הצ'ק, שכר עורך דין בסך 7,800 ש"ח, ופיצוי על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש בסך 10,000 ש"ח. בנוסף, שמעון תבע את ראובן על חוב של 6,500 ש"ח בגין ארבעה מכשירי פלאפון שרכש עבורו. בית הדין קבע שמעון יחויב בסך 30,000 ש"ח (הצ'ק) ו-7,800 ש"ח (שכר עורך דין) וב-2,177 ש"ח (שליש מחוב הפלאפון). ראובן יחויב ב-4,333 ש"ח (שני שליש מחוב הפלאפון). תביעות על פיצוי לנזקים ועוגמת נפש נדחו.
עובדות
ראובן וביצוע הערבות: ראובן ושמעון היו בקשרי מסחר הדדיים - ראובן סוכן ביטוח ושמעון סוכן כלים חד פעמיים. כאשר שמעון נתקל בבעיית נזילות כסף, ביקש מראובן צ'ק דחוי בסך 30,000 ש"ח להשתמש כעירבון בבנק בלבד. שמעון נקלע למצוקה כלכלית וההנהלה הבנקאית דרשה מראובן לפרוע את הצ'ק. ראובן נאלץ לפתוח הליכים משפטיים מול הבנק והגיע להסדר. תביעות ראובן: תביעה על 30,000 ש"ח (סכום הצ'ק), 7,800 ש"ח (שכר עורך דין), ו-10,000 ש"ח בגין אובדן שכר של ארבעה ימי עבודה ועוגמת נפש. תביעה נגדית של שמעון: תביעה על 6,500 ש"ח בגין ארבעה מכשירי פלאפון שרכש עבור ראובן בתנאי של 36 חודשים שימוש. ראובן התחרט לאחר שלושה חודשים והשבת את המכשירים לאחר שמונה חודשים. לאחר עשרה חודשים פנה שמעון לחברת הפלאפון והגיע להסדר בסך 6,500 ש"ח.
החלטה
בית הדין קבע כי: (1) שמעון חייב לשלם לראובן את סכום הצ'ק של 30,000 ש"ח. (2) שמעון חייב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של 7,800 ש"ח. (3) תביעת ראובן על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש של 10,000 ש"ח נדחתה - הנזק הוגדר כ"גרמא" שדורש כוונה או רשלנות, וכאן לא קיימים תנאים אלה. בנוסף, אובדן ימי עבודה יש להוכיח כהפסד ממשי, ופיצוי על עוגמת נפש אינו יוצר חיוב ממוני. (4) לגבי חוב הפלאפון של 6,500 ש"ח: בית הדין השתמש בשיקול דעתו להגיע להכרעה בגלל חוסר נתונים מדויקים. ראובן נושא באחריות עיקרית וחויב בשני שליש מהחוב (4,333 ש"ח), ושמעון חויב בשליש מהחוב (2,177 ש"ח) בגלל איחורו בפנייה לחברה.
נימוקים
בנוגע לצ'ק: אף שהנזק וה"עוגמת נפש" של ראובן אין ספק שהתרחשו, תביעת אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש אינה מתקבלת מכיוון שהיא מוגדרת כ"גרמא" (נזק עקיף). בדין הנזיקין, "גרמא" פטורה אלא אם קיימת כוונה להיזק או רשלנות. במקרה זה, שמעון לא פעל בכוונת זדון או רשלנות - הבעיה הייתה בלתי צפויה. בנוסף, ראובן היה צריך להוכיח הפסד ממשי (שהיו לו פניות בימים אלה וגרם להם הפסד כספי). לגבי עוגמת נפש - זו אינה יוצרת חיוב ממוני בדין. לגבי חוב הפלאפון: בעלי הדין עשו עסקה לטובת ראובן. ראובן קיבל את המכשירים בקנין, מה שמחייב אותו בהתחייבויות הקשורות לעסקה, כולל דרישת ה-36 חודשים. אף שראובן לא היה מודע לתנאים כל הדרישות, הוא היה נוכח בזמן החתימה והיכול היה לבדוק. בית הדין קבע כי ראובן נושא באחריות עיקרית (שני שליש) משום שהעסקה נעשתה בעבורו, אך שמעון נושא באחריות על שליש מהחוב בגלל איחורו בפנייה לחברה (המשמעות הכספית של האיחור). בעקבות החוב של שמעון כלפי ראובן (30,000 ש"ח), יש מקום להצביע על קיזוז של סכומים שראובן חייב לשמעון מול הסכומים שהעלויות חייבות להם.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:355 ערבות שנפרעה במקרה הראשון: התובע: א, ראובן, ערב לבנק הנתבע: ב, שמעון, לווה מהבנק במקרה השני: התובע: א, שמעון, מתווך לקנית מכשירים ניידים הנתבע: ב, ראובן, לקוח החברה הסלולרית עובדות וטענות א. פיצוי על עגמת נפש ואבדן ימי עבודה לבעלי הדין, ראובן ושמעון היו בעבר קשרי מסחר הדדיים. ראובן הינו סוכן ביטוח ושמעון סוכן של כלים חד פעמיים. בעבר הייתה לשמעון בעיה של כסף נזיל, הוא ביקש מראובן שיתן לו צ'ק דחוי על סך 30,000 ש"ח, הוא התחייב לראובן שהוא לא יפדה אותו אלא רק ישתמש בו כעירבון בבנק. שמעון נקלע למצוקה כלכלית ולכן הבנק דרש מראובן לפרוע את הצ'ק. ראובן נאלץ לפתוח בהליכים משפטיים מול הבנק, ולבסוף הגיע איתו להסכם. נגרמה לו הרבה עוגמת נפש וכן בזבוז זמן. טענות ראובן: תובע את 30,000 השקלים שהם סכום הצ'ק ובנוסף 7,800 ש"ח שכר עורך הדין וכן פיצוי על סך 10,000 ש"ח אובדן שכר של ארבעה ימי עבודה ועוגמת הנפש. טענות שמעון: מוכן לשלם את החוב של 30,000 ש"ח וכן את שכר עורך הדין. לגבי אובדן ימי עבודה ועוגמת הנפש הוא לא מוכן לשלם. הוא עצמו עזר לראובן הרבה פעמים והשקיע ממרצו וזמנו עבורו. הבעיה שהתעוררה הייתה לא צפויה ובוודאי ללא שום כוונת זדון. שמעון עצמו היה נוכח במשפט לכן לא היה צורך בראובן המיוצג על ידי עורך דין. במקביל הוא תובע מראובן 6,500 ₪ תשלום עבור פלאפונים שניתנו לראובן. בירור הדין אין ספק ששמעון גרם לראובן נזק ועוגמת נפש, ואף שהדבר נעשה ללא כונה, בפועל נגרם צער לראובן ושמעון צריך לרצות אותו. אולם לגבי התביעה הממונית התביעה לא מתקבלת. תביעת ימי העבודה צריכה להתבסס על הפסד ממשי שנגרם. דהיינו ראובן חייב להוכיח שהיו לו פניות באותו יום ונגרם לו הפסד כספי. אף אם ראובן יוכיח את הנדרש מכל מקום האחריות של שמעון לכך היא עקיפה. הדבר מוגדר גרם-נזק והדין הוא לפטור כמבואר בסימן שפ"ו [1] . בית הדין מתרשם ששמעון לא ידע שהעסק שלו עומד בפני התמוטטות ולכן בזמן שניתן הצ'ק לא הייתה רשלנות. לכן גם אם היינו מגדירים את הנזק כגרמי, ואז הדין הוא לחיוב, התנאי הוא כוונה להיזק או רשלנות וכאן זה לא קיים. אף לגבי פיצוי על עוגמת נפש אין מחייבים [יעויין תחומין ט"ז, הרב ליפשיץ]. ב. ביטול עסקת טלפונים סלולריים שמעון רכש ארבעה מכשירי פלאפון עבור ראובן ובנוכחותו. לשמעון הייתה הטבה בחברת פלאפון והוא רצה להשתמש בה לטובת ראובן. המחיר לכל מכשיר היה 900 שקלים או שימוש למשך 36 חודשים הפוטר מתשלום עבור המכשירים. כעבור שלושה חודשים ראובן התחרט והפסיק את השימוש במכשירים. רק לאחר שמונה חודשים הוא החזיר את המכשירים לשמעון, כעבור עשרה חודשים פונה שמעון לחברת הפלאפון ומגיע עמה להסדר פריסת חוב על סך 6,500 ₪. החוב כולל חיוב על שיחות של ראובן שטרם שולמו וכן את מחיר המכשירים [לא ניתן לקבל פרוט]. טענות שמעון: דורש את כיסוי כל החוב על ידי ראובן, לטענתו הוא היה רק מתווך בינו לבין החברה ולכן אין לו אחריות על החוב. טענות ראובן: טוען שאחריותו מצטמצמת רק לעלות השיחות שחויגו, להערכתו מדובר על סך של 2,000 ₪. אין לו שום קשר לחברת הפלאפון בוודאי לאור העובדה שהוא לא מצוי ברזי ההסכם. "לא ידעתי מההתניה הדורשת שימוש של 36 חודשים, לאחר תקופה קצרה של שימוש התחרטתי על העסקה והפסקתי את השימוש במכשירים". דיון הלכתי 1. מהו מעמדו של כל אחד מבעלי הדין בעסקת הפלאפונים? שמעון חתם על הסכם עם החברה, דבר זה מחייב אותו אף אם עשה בכך טובה לראובן. לראובן אין חיוב כלפי החברה אבל כלפי שמעון הוא מחויב. קבלת מכשירי הפלאפון היא פעולת קנין. הקנין חייב את ראובן בשווי המכשירים לפי התנאים של חברת הפלאפון. אם כן השעבוד הממוני של ראובן כולל את מחיר המכשירים ואת כל ההתחייבויות שהוטלו על שמעון. אף אם נניח שראובן לא ידע מהדרישה להחזיק חשבון פעיל למשך 36 חודש, אין זה פוטר אותו! הוא נכח בזמן חתימת העסקה ויכול היה להתבונן בכל המסמכים. ברור לשני בעלי הדין כי העסקה נעשתה עבור ראובן. לכן העסקה שלו מול שמעון היא העתק מדויק של העסקה בין שמעון לחברת הפלאפון. עקרונית אין יכולת לראובן לחזור בו באמצע הזמן אולם כאן שמעון עצמו הסכים לכך [עקב החוב הכספי הגדול שלו כלפי ראובן כמבואר בס"ק א]. 2. כיצד יתחלק החוב לחברת הפלאפון? שמעון התאחר לפנות לחברה, לכן הוא חייב לשאת בכל המשמעות הכספית של האיחור. למעשה לא ניתן לחשב בצורה מדויקת את המשמעות של האיחור היות והדבר משליך גם על הסכום שדורשת החברה עבור המכשירים. ראובן חייב בעלות המכשירים וכמובן לשלם על השיחות שחויגו. חלק מהחוב הוא ריבית על הפיגור בתשלום השיחות והמכשירים. לכאורה הדבר מוטל על ראובן, אולם יש צד לומר שברגע שהוחזרו המכשירים לשמעון הוא לקח אחריות על החשבון ובכך פטר את ראובן מכל אחריות. הנפק"מ היא מי נושא באחריות על הריבית שחויבה מהזמן שהחזיר ראובן את המכשירים. [ניתן לומר שאף דמי השיחות שלא שולמו אינם באחריות ראובן, היות ושמעון חייב לו 30,000 ₪, כל סכום שראובן חייב לשמעון מתקזז.] סוף דבר לא ניתן להגיע להגדרות מדויקות בחלוקת החוב לחברת הפלאפון הן מטעם של קושי טכני של חוסר נתונים והן בגלל הקושי להכריע מה היו יחסי העבודה בין בעלי הדין. מסקנה היות ואין אפשרות להגיע להגדרות מדויקות אנו משתמשים בכוח ההלכתי הניתן לבית הדין להכריע על פי שיקול הדעת, כדי שהדין לא יישאר חלוק [סימן י"ב סעיף ה]. לדעתנו ראובן נושא באחריות העיקרית לחוב של 6500 ₪ לכן אנו מחייבים אותו בשני שליש מהסכום [4333 ₪] ואת שמעון בשליש מהסכום [2177 ₪]. פסק דין חובות ממון המוטלות על שמעון- 30,000 ערך הצ'ק 7,800 שכר טרחת עורך דין 2,177 חוב לפלאפון חובות ממון המוטלים על ראובן 4,333 חוב בגין הפלאפון "והאמת והשלום אהבו" הרב אריאל בראלי דיין [1] ניתן לטעון שברגע לקיחת הצ'ק מראובן ישנה אומדנה דמוכח ששמעון מתחייב לכסות את כל הנזקים שיגרמו לצורך החזר הסכום, ואז גם היזק המוגדר כגרמא, ישולם. נראה שאין זו אומדנה כל כך ברורה, כאשר המצב הוא ששניהם האמינו שהצ'ק לא יגיע לכלל גביה ממילא לא חשבו על האפשרות של גבית הצ'ק, "אונסא דלא אסיק אדעתיה" כתובות ב:. נושאים בית דין - סדרי דין > בית דין > סמכויות וחובות > לגמור ולהשלים את הדין בית דין - סדרי דין > סדרי דין > סמכויות וחובות בית הדין במהלך הדיון > הכרעה על פי שיקול דעת כדי שלא ישאר הדין חלוק בית דין - סדרי דין > ראיות > נטל ההוכחה > בנזיקין > בנזיקין אומדנה > הערכת כוונתו של אדם > בחוזה (הסכם/התחייבות) > התחייבות לווה לשלם לערב כל הפסד שיבוא לו מהערבות חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > קיזוז החוב > אחריות על איחור בתשלום חוב כאשר ישנו חוב נגדי קודם פרעון וגבייה של חוב > זמן הפרעון > לאחר הזמן הנקוב > אחריות האחראי לעיכוב חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוזה (הסכם/התחייבות) > דרך עשייתו > הצורך בקנין חוזה לטובת צד שלישי > חתימת בעל זכות להטבה מול חברה לטובת חברו דרך עשייתו > מכללא > התחייבות לווה להפסדי הערב אומדנה בהתחייבות > התחייבות לווה לשלם לערב כל הפסד שיבוא לו מהערבות כוונות הצדדים > אומדנה דמוכח > התחייבות לווה לשלם לערב כל נזק שיבוא לו מהערבות צדדים לחוזה > חוזה לטובת צד שלישי > מחוייבותו של המתחייב לטובת חברו צדדים לחוזה > חוזה לטובת צד שלישי > חיובי המוטב כלפי המיטיב דרך עשייתו > מכללא > התחייבות מקבל הטבה בתנאי חוזה שנותן ההטבה חתם טעות בחוזה > טענת צד בחוזה שלא ידע את כל מחוייבויותיו נזיקין > גרמא בנזיקין > מעשים שהם גרמא בנזיקין > מניעת רווח > אובדן ימי עבודה אחריותו של הגורם לנזק > פטור בדיני אדם אחריותו של הגורם לנזק > לרצות את הניזק נזיקין > גרמי בנזיקין > גדרו > כוונה להזיק > הצורך בכוונה גדרו > כוונה להזיק > רשלנות נזיקין > מניעת רווח > פטור רווח שאינו וודאי נזיקין > תשלומים בנזיקין > עוגמת נפש > שאינה יוצרת חיוב ממוני דמי שבת > ביטול ממלאכה > הצורך להוכיח שנגרם הפסד ממשי ריבית > החזרת ריבית > אחריות הגורם לעיכוב בפרעון החוב ריבית > קיזוז ריבית > מחוב שהמלווה חייב ללווה