תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 43:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי לְהַבְחִין? לֵית לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ, וְאֵימָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נְשׂוּאָה לֵיאָרֵס. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: נְשׂוּאָה מוּתֶּרֶת לֵיאָרֵס. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ, חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל, וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ — שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הַאי, מַאי קוּשְׁיָא? אִילֵּימָא דְּקָתָנֵי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ — מִי אַלִּימָא מִמַּתְנִיתִין, דְּאוֹקֵימְנָא בַּאֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ, הָכָא נָמֵי: כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אֶלָּא מִסֵּיפָא, דְּקָתָנֵי: וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אִינְּסוֹבֵי הוּא דְּלָא, הָא אִיתְּרוֹסֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי! אָמַר רָבָא: תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ, חוּץ מִן הָאַלְמָנָה, מִפְּנֵי הָאִיבּוּל. וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ — שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּנְשׂוּאוֹת לֹא יִתְאָרְסוּ עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין מִי אִית לַהּ אִיבּוּל? וְהָתָנֵי, רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה — לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לָהּ. וְכֵן הִיא — לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה — אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. מֵת הוּא — גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ! אֶלָּא, תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית הָעָם מְמַעֲטִין מֵעִסְקֵיהֶן, מִלִּישָּׂא וּמִלִּיתֵּן, מִלִּבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ, וּמִלֵּיאָרֵס וּמִלִּישָּׂא. שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּתוֹכָהּ — אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס (וְאָסוּר לֵיאָרֵס). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כׇּל הַחֹדֶשׁ אָסוּר. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּלֵיאָרֵס, לֵיאָרֵס מַמָּשׁ? דִּלְמָא לְמִיעְבַּד סְעוּדַת אֵירוּסִין הוּא דְּאָסוּר, הָא לֵיאָרֵס — שַׁפִּיר דָּמֵי. אִי הָכִי, מִלִּישָּׂא (לִינָּשֵׂא) נָמֵי, לְמֶיעְבַּד סְעוּדַת נִשּׂוּאִין הוּא דְּאָסוּר, הָא לִישָּׂא שַׁפִּיר דָּמֵי? הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא נִשּׂוּאִין בְּלֹא סְעוּדָה — אִיכָּא שִׂמְחָה, אֶלָּא אֵירוּסִין בְּלֹא סְעוּדָה — מִי אִיכָּא שִׂמְחָה? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: שָׁאנֵי אֲבֵילוּת חֲדָשָׁה מֵאֲבֵילוּת יְשָׁנָה, וְשָׁאנֵי אֲבֵילוּת דְּרַבִּים מֵאֲבֵילוּת דְּיָחִיד. מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים וָמֵתוּ, אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַיבֵּם אֶת כּוּלָּן — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵת — בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

פסקים קשורים