ביאור הגר"א אבן העזר 175
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
יבמה כולי. מימרא דר"י א"ר למ"ד א':
משום איסור ערוה. לאפוקי נדה כמ"ש תוספת ב' א' ד"ה ואחות כולי:
כגון כולי שם ול"ב א':
ואפי' נפלה כולי. גמ' שם ושם:
כגון כולי מתני' למ"ד א':
ל"ש כולי. גמ' שם ובדרך לא זא"ז נקט כמ"ש ל"ב א' פשיטא כולי ושם ל' א' מ"ד היכא כולי:
וצרת'. דלכך קא' נשוי נכרית. תוספת שם וד"ה ונאסרה כולי:
אבל אם כולי כ"ז ב':
אבל אם כולי. כפירש שם:
וכן אם כולי וקדם כולי. כ"ח א' ולימא ליה גזירה דלמא כולי ועתוס' ד"ה ולימא ליה דלמא כולי פר"י כולי:
או שהיתה כולי אבל אם כולי. שם תנן כולי אר"פ כולי:
שנים כולי ולא נודע כולי. דבכה"ג אפילו מיתה אחת מהן או חלץ לה האחר בשיש עוד אח אסור בשניה מ"מ וכמ"ש בגמ' שם ולימא ליה דלא ידעינן כולי ובדברי הרמב"ם מסודר שם שתחלה כתב סעיף זה ואח"כ כ' מת א' תחלה ואח"כ מת שני מתה האחרונה כולי וכן אם קדם וחלץ כולי כמ"ש בס"א:
ואפילו כולי. אבל כולי מתני' צ"ו א' וכמש"ש כ"ח ב' הכא איסור מצוה ואחותה כולי וכ"ז כ' ג"כ בסד"ה אלא ששם בד' אחין וכאן בג' וממתני' דשם כ"ח ב' וכמ"ש א' צריכה דאי כולי:
או בזא"ז כולי כמ"ש בסוגיא הנ"ל איתיבי' ריב"ח כולי ולימא ליה דנפיל בבת אחת כולי:
אבל אם אין כולי. אסורות כולי. כאן השמיענו בששניהם אסורות משא"כ בס"ב וכמש"ש כ"ח ב' זו היא למעוטי כולי מ"ד כי כולי אבל בא' מהן איסור מצוה א"צ דכבר כ' בס"ב וע"ז ליכא צריכותא בגמ' שם אלא לר"ש כמ"ש שם הא תו ל"ל כו':
שלשה כולי. ולא כ' מתני' הראשונה שם שהיא יותר רבותא כמש"ש בגמרא משום שכבר כ' בס"א כגון שהיה להם אח שלישי כולי וצרתה כולי וג"כ ית' בס"ח:
בין כולי. שם א"ל רב אשי ה"ה כולי הכי קי"ל כמש"ל סימן קע"ג סי"ב:
אבל אם כולי. הנה שיטות רש"י דרבא ורב אשי פליגי דר"א ס"ל דנישואין הראשונים מפילין אבל רבא ס"ל דמיתה מפלת ואם מת ואח"כ גירש בין כנס אח"כ או לא מותרת אלא בלא גירש כלל ולא כנס ומ"מ הלכה כרבא דסוגיא לקמן ק"ט א' ומתני' ס"ז ב' דמית' מפלת והראב"ד פי' דל"פ ומ"ש בג' טעמא דגירש כולי מדברי גמ' הוא ורב אשי ל"ק אלא זאת אומרת כו' וגמ' פירש דבריו כן לס"ד אבל למסקנא כמו דרבא ס"ל דר"א כן ר"א ס"ל דרבא וקשה לשיטתן א"כ מאי קאמר ולר"נ קשיא כולי הניחא כולי הא גם אי ס"ל דר"א ס"ל כר' ירמיה ס"ל וכן למה לא פריך על ר"א ואף לפי' (אב') מ"מ לס"ד קשה אבל הרמב"ן לשיטתו דמתני' ודאי נישואים הראשונים מפילין אף לרבא דאמר זו ואצ"ל זו שהיא משעת נישואין הראשונים וע"ז דייק רבי אשי טעמא כולי לפי ענין המתני' דדייק נישואין הראשונים אבל זו היא קשיא לרבא דזו היא למעוטי לא שייך כיון דס"ל לתנא דמותרת אף בכה"ג כ"ז לשיטת רש"י: אבל הגאונים ור"ח ז"ל גורסין במילתא דרבא ג"כ מת ואח"כ גירש וכ"ה גי' הרי"ף אע"ג דכנס ואח"כ גירש מותר לרבא כאן שאני דכיון בשעת נפיל' היתה באיסור לא מהני בה גירושין משא"כ בכנס נכרית דעלמא ואח"כ גירש ול"פ רבא ורב אשי וזה שלא הזכיר הרי"ף מת ולא גירש וערמב"ן שדחק עצמו לשיטת הרי"ף ל"ל לרבא למימר מת ולא גירש הל"ל ג"כ כרב אשי שדחק עצמו לומר דה"נ קאמר מת ולא גירש בשעת כניסה אלא אח"כ ע"ש וא"צ לכ"ז כמ"ש הרשב"א הגי' הנ"ל בשם הגאונים וסתר דברי רש"י דמת ולא גירש אסורה הא בלא מת מותרת להנשא לכ"א כמ"ש במתני' מת נשוי נכרית וכנס א' מבעלי אחיות כולי למה יאסר אחר מיתה ואף שתוס' שם ד"ה זאת כולי דחאו הרמב"ן ורשב"א דבריהם דא"כ אתה עושה צרות לאחר מיתה וכמ"ש בירושלמי פ"ג הלכה א' על ענין אחר וא"ר יודן אילו בקש לבעול את הצרה עד שלא כנס שמא אינו מותר בה בתחלה הוה מותר בה ולבסוף הוא אסור אם את אומר כן נמצאת עושה צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה ועוד דא"כ במתני' השני' מת נשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות כולי צ"ל ג"כ עשה מאמר לאו דוקא כמו במתני' הראשונה וג"כ לאפוקי מב"ש ותרתי ל"ל ובתוספתא פ"ה מפירש דמותר בלא עבד מאמר אלא די"ל דס"ל אין זיק' כמ"ש י"ז א' ועוד הקשה דזו היא משמע למעוטי גירושין אחרים דאתא וסתר גי' רש"י וגם פסק דמותר ופי' בדברי הרי"ף דמיירי במת ואח"כ גירש ואח"כ כנס אבל בלא כנס מותר כנ"ל וא"ת עדיין קשה קושיא הנ"ל בשנפלו לפניהם הי' מייבם כל א' מהן שירצה י"ל כיון שכנס איגלי למפרע דמשעת נפיל' היתה זקוקתו לבד וה"ה בכנס ואח"כ גירש האסורה משום נפיל' ראשונה והא דפריך לר"נ הניחא כולי אע"ג דכאן אפילו לרבא אסורה היינו לרב אשי אבל לר"נ כיון דאין זיקה הוי כנכרית דעלמא והרמב"ן בשם המפרשים כ' דאפילו לא כנס אוסר הרי"ף ומודה בזה לרש"י ולדידהו כ"ש במת ולא גירש: והכלל דלרש"י מת ואח"כ גירש בין כנס או לא כנס שריא כרבא וכן כנס ואח"כ גירש מותרת אבל מת ולא גירש אסור' אף בלא כנס כלל ושיטת המפרשים דברי הרי"ף דאף מת ואח"כ גירש בין כנס בין לא כנס או כנס ואח"כ גירש אסורה וכ"ש מת ולא גירש ושיטת הרשב"א דאין אסור אלא בכנס בין גירש קודם שכנס או אח"כ במת ולבסוף גירש אבל לא כנס מותרת בין גירש אח"כ או לא גירש כלל והקשה הרשב"א על שיטת הרי"ף דא"כ דמודה רבא כאן בכנס ולבסוף גירש דאסורה מאי קאמר זו ואצ"ל זו קתני הא כאן אסורה כנס ואח"כ גירש והל"ל שאני שם דיש זיק' ושם בנכרית דעלמא וע"כ לקחו הטוש"ע שיטה אחרת בדברי הרי"ף היפך מדברי הרשב"א לגמרי דדוקא בלא כנס אסור מת ואח"כ גירש כגי' הגאונים וכ"ש מת ולא גירש אבל כנס בין גירש קודם שכנס בין אח"כ מותרת כרבא דמחמת נשואין האחרונים היא זקוקה וכ"ה דברי הרמב"ם פ"ו הלכה כ"ה וז"ש אבל אם כולי אפילו אם כולי הוא גי' רש"י מת ולא גירש שגם הרי"ף מודה בם לאפוקי מדעת הרשב"א אפילו אם גירש כולי זו היא גי' הרי"ף לאפוקי מדעת רש"י וכ"כ הרשב"א:
אבל אם כנסה כולי. כרבא לאפוקי מדעת הרשב"א והמפ' וז"ש ל"ש כולי:
שני אחין כולי תוספתא פ"ט בתו פקחת הנשואה לאחיו חרש צרתה פטורה מן החליצה ומן הייבום ממ"נ אם נישואי בתו נישואין נישואי צרתה נישואין אין נשואין בתו נשואין לא יהו של צרתה נשואין בתו החרשת הנשוא' לאחיו פקח צרתה חולצת ולא מתייבמת ועבה"ג: